תתנהלי בקצב נשי משלך

מאמר מאת שרה פרוינד

על קצב החיים המשוגע שלנו שדורש מאיתנו כל הזמן להיות בטופ

טופ תפקוד ועירנות

טופ בעבודה

טופ בבית

טופ ביחסי אנוש

טופ יצירתיות

טופ במורל

טופ במראה

ופשוט טיפ טופ

בלי קשר לאיך את מרגישה מבפנים, במצבים שאפילו אותך מבלבלים.

כי אגלה לך סוד – את תמיד בטופ.

אך לא בטופ שאת חושבת, כפי שהוא מוגדר לנו לפי תרבות החברה שלנו.

את תמיד בטופ.

כי את במהות הנשית שלך כולך בריאה ויצירה

וסביב זה, את נעה, מתקיימת ומתהלכת לאורך הימים והשנים,

לפי עונות היצירה הזו, ובמהות שהיא דורשת באותו השלב.

והקטצ'?

שאם תיהיי מודעת לתהליך ולאנרגיה המשתחררת בך, בהתאם למהות היצירה באותו היום, אז באמת תוכלי לנווט את הפעילות שלך בקצב הנשי שלך, שיביא אותך להיות –

בטופ.

אני הולכת לגלות לך את מחזור האנרגיות האדירות הללו, וזה לא יהיה קצר, אבל מבטיחה בסוף להוציא אותך עם פרקטיקה ישימה.

מזמינה אותך לשבת עם כוס קפה או תה מהביל, ולהנות מהתיאור הקסום של כח הבריאה הנשי שלך, ואיך לפי ההתפתחות שלו הוא מוביל אותך לאורך הזמן.

ונתחיל ממש ממש מתחילת הסיפור. כי זה כל היופי. ותחילת הסיפור מתחיל ממש מההתחלה הכי התחלתית שיש...

את עוברית בשבוע 16 במעי אימך. בשלב זה את בגודל אבוקדו, העיניים שלך כבר מוכנות לראיה, ומערכת השלד והשרירים שלך הולכת ומתחזקת.

אבל בעיקר... את כבר מתחילה להכין את דור ההמשך... כן, עוד לפני שנולדת! בדיוק בשלב זה מערכת הרבייה שלך כבר מכינה רזרבת בציות יקרות ערך בשחלות, אשר יתחילו להתבטאות בשלב הנערות.

והנה, לאחר כשנים עשר שנות ילדות, מנגנון עתיק שכבר הוכן מראש, יתחיל לפעול, ופתאום את כבר נערה שמקבלת וסת לראשונה (זוכרת מתי ואיפה זה תפס אותך?).

בצעדים מגמגמים מעט את נכנסת לעולם הנשיות.

ייתכן וכבר זה היה נפלא ביותר עבורך, וייתכן שמבחינתך זה היה הדבר הכי גרוע שיכול להיות. כאן זה מושרש על תודעה גנטית וכנגזרת מהחוויה האישית, מרתק אך לא נרחיב על כך במאמר הזה.

את מתחילה לגלות צדדים חדשים באישיות שלך, ההתנהגות ומצב הרוח לא מפסיקים להפתיע ולאתגר אותך מחדש. יקראו לזה "הורמונים" בקונוטציה שלילית, מה שלמעשה, אחד הדברים הנפלאים ביותר.

השנים ימשיכו ויביאו איתן סיפור חיים. זוגיות, הריונות, לידות, אמהות, מערכות יחסים, אתגרים, אפיקים מקצועיים, בניה, לחצים, התחדשות, שמחות, כאב, צמיחה, נפילות, והמון למידה.

ובמהלך כל המסע הזה, לצד השכל והרגש השולטים, יעמוד קול נוסף. עמוק מבפנים שיתבטא בדרך שיתנו לו, אך יהיה דומיננטי בעיצוב דרמת חייך, גם אם לא תיהיי מודעת אליו.

ובאיזשהו שלב, שוב יגיע שינוי. ולאחר כ 35 שנות פעילות, השחלות בהדרגה יפסיקו להבשיל את הביציות הנותרות. חלון הבאת הצאצאים לעולם נסגר, אבל ישאיר אותך בתפקיד חדש של התגלמות נשית בבינה יתרה אשר מאירה לדורות. אל תשכחי – גם בשלב זה, בדיוק כמו כשהיית עוברית, יש לך את פוטנציאל הבאת החיים, באופן מופלא וייחודי.

אז רגע נעצור כאן. ניקח נשימה ונפנים את כל זה.

וואו זה אדיר ומרתק. מרגיש אפילו ממש נפלא, אבל איך זה קשור להתחלה?

תישארי איתי – עכשיו נתחיל להעמיק.

והנה תיאור נוסף של מסע חייך, שאני בטוחה שגם איתו תיזדהי.

היום את קמה רעננה. זה היום הכי טוב בחייך. את נראית מהמם, את מלאת אנרגיה, מוטיבציה וכוחות. הכל מסביבך זוהר ואת קורנת.

זה מרגיש נפלא עוד יותר במיוחד ביחס לשבוע שעבר שהיית פשוט זוועה, שלא לדבר על הנפיחות שהכבידה בגוף ובנפש, ובכלל הרשימה קצרה מלהכיל את כל מי שעיצבן אותך! ואת יודעת שגם את לא היית ממש מלאך. זה היה כל כך נוראי שכל הרעיונות המדהימים שהיו לך בשבוע לפני כן פשוט התגלו כלא רלוונטים וסתם חלומות גדולים, אז פשוט נגנזו...

נשמע מוכר נכון? איך קורים לזה? אה נכון הורמונים......

כן כן אותם הורמונים האשמים בכל, ואולי שבזכותם הכל?

והכל מה? את שואלת?

תזכרי – ליצור ולברוא חיים. וזה ממש לא רק קשור בתינוקות חמודים.

טוב. סיימנו עם ההקדמה, נעבור עכשיו לחימום, וברשותך קצת ביולוגיה-פיזיולוגיה-אנטומיה כדי שנבין את השחקנים שעל הבמה.

עכשיו נספר את סיפור אנרגית יצירת החיים של המערכת ההורמונלית.

אז שחלות יש. ביציות יש. ומוח יש (ב"ה).

הידיעה הבסיסית שתינוק נוצר מאיחוד זרע וביצית ומתפתח ברחם גם יש.

מצויין אפשר לצאת לדרך.

למסע שלנו יש מטרה. להביא חיים. 

כלומר – לגרום לתנאים מותאמים ואופטימליים לאירוע איחוד הביצית עם הזרע, בהשרשה שלו בדופן הרחם, במנגנון התפתחותו במהלך ההריון, בהבאתו לעולם, בהזנה ובגידול שלו (בהצלחה לנו!).

אז מבחינה ביולוגית ככה זה נראה:

בתחילת החודש המוח מעביר מסר לשחלות, בעזרת הורמון הנקרא FSH, להתחיל הבשלה של ביציות.

בתגובה, השחלות יתחילו להפריש אסטרוגן, וכך ביציות יתחילו להבשיל, כאשר אחת מתוכן תהיה הדומיננטית שתזכה להגיע להתפתחות מלאה. שאר הביציות, אינן נכנסות לתחרותיות (זו אנרגיה גברית הרי...) ומפרגנות לה את הבמה.

האסטרוגן משפיע במקביל על רירית הרחם ומתחיל לעבות אותה בהדרגה לקראת קליטת השתרשות בדופן הכי נעימה, רכה ועוטפת שיכולה להיות.

בעקבות רמות האסטרוגן העולות בשלב זה, המוח מבין שהשחלה הבינה את המסר, ולכן מפסיק לשלוח לה FSH, ומתחיל שלב ב'.

עברו שבועיים וסוף סוף הביצית הנבחרת בשלה ומוכנה לצאת לדרך המרגשת.

המח שוב קורה לשחלה, בעזרת הורמון בשם LH, שהפעם נותן לה מסר, לפרוץ את הביצית מתוך הזקיק לחלל הבטן.

השחלה מגיבה להוראה, זה יום הביוץ, ומיד היא משחררת פרוגסטרון, אשר יבטיח שהרחם לא יתכווץ, ויאפשר השתרשות הריון.

הפרוגסטרון מרפה שרירים חלקים, ולכן כל פעילות הפריסטלטיקה, הרקמות וכלי הדם כבדה יותר.

שיאים קטנים של טטוסטרון (הורמון גברי) מגיע לעודד את האיחוד המרגש.

במידה ואכן יש הריון, אז הסיפור ימשיך עם רמות פרוגסטרון גבוהות ועוד פיזיולוגיה מדהימה שעליה נרחיב במאמר אחר.

במידה ואין הריון הפעם, אזי כ 72 שעות לאחר הביוץ, המח כבר יידע על זה, ומכאן בהדרגה, התהליך יתפתח לכיוון סיום ההזדמנות הזו.

בסוף החודש המוח יפריש מולקלת POMC (פרו-אופיו-מלנו-קורטין) שנועדה לאפשר לנו לחוות את תחושת נשירת הרירית (המופיע כדימום וסתי) ואת התכווצויות הרחם, באופן נסבל יותר.

לצד הקורטיזול אשר מגיע לייעל את הפרוסטגלנדינים (הורמונים דלקתיים) המאפשרים את השפעת האוקסיטוצין על הרחם, האנדרופינים מעמעמים לנו את התחושות והמלטונין משפר לנו את איכות התכווצות הרחם כי הוא עובד בצוותא עם האוקסיטוצין.

המלטונין גם משפר לנו את איכות השינה כי הגוף זקוק למנוחה, והרי לא פשוט להיפרד מרירית רחם (למעשה זה מיני תהליך לידה)!

אבל סוף הסיפור הוא בעצם שוב התחלה. כי שוב מיד המוח קורא חזרה לשחלה...

טוב- מקווה שאת עדיין איתי, ועכשיו מסינית לעברית, ומביולוגית בואי נדבר רגש, תכונות והתנהגות.

נספר שוב את אותו הסיפור, אך הפעם מהזווית האנרגתית שהוא מביים.

החודש מתחיל ואת כולך מוצפת תחושת הקלה, קלילות ושמחה בזכות האנדרופינים הרבים שהופרשו במהלך הוסת, ורמות האסטרוגן הנמוכות.

ואז מתחיל ה FSH להופיע. בשלב הזה מתחיל הרצון ליצור, ולכן רמות האינטואיציה והרעיונות עולים.

השחלה מגיבה, ואסטרוגן מתחיל למלא אותך, יחד עם מלוויו – דופמין, אוקסיטוצין וסרוטונין, אשר מגבירים ערך עצמי, מצב רוח, נינוחות, תקשורת ואנרגיה.

את בתקופת הלבלוב שלך. התלהבות, מוטיבציה, יוזמה, אופטימיות, שיתוף פעולה ואינטרקציה חיובית עם הסביבה מזנקים לך את מצב הרוח.

את מרגישה פשוט נהדר, ולקראת השיא, אמצע החודש, זה הזמן להתכונן לאיחוד הביצית עם הזרע, וכאן האנרגיה הנדרשת היא משיכה ותשוקה. הטטוסטרון אשר מגיע בפולסים, ידאג להעלות לך ביטחון עצמי ולהיות מכוונת מטרה ופתוחה יותר לאינטרקציה סביבתית.

ואז, ישנה הנחה שאכן המפגש התקיים ויהיה הריון, ולכן הפרוגסטרון מופרש ומביא איתו את השאיפה להאטת קצב, התכנסות, להיות בבית ולנוח. תודעת הפנמה, ופחות מוחצנות.

אם אכן יש הריון, האנרגיה הזו תמשיך ותתפתח בכיוונים מרתקים.

אך אם אין, לאחר כשבוע תגיע אכזבה פנימית ואבלות שיתבטאו בדרמות רגשיות של כאוס הורמונלי, עצבות ועצבנות מאי מימוש הפוטנציאל.

מכאן את כבר מחכה ל"התנקות" מכל זה, כי חוק טבע הוא להיפתר ממה שאינו נצרך, ולנסות להגשים מחדש.

אז עכשיו שאנחנו מבינות קצת יותר, בואי נעשה סדר, ופרקטיקה (הרי הבטחתי...).

החל מיום יומיים לאחר הוסת מתחילים הרעיונות והיצירתיות לבצבץ. זה הזמן להיות קשובה אליהם ופשוט לרשום אותם.

במשך השבועיים הבאים בהדרגה עולה היכולת להוציא לפועל יוזמות, פרויקטים, עבודות צוות וכו' זה זמן נהדר למשל לראיונות עבודה ופריצות דרך.

ואז סביב הביוץ, הזוגיות היא במרכז. זה הזמן להשקיע בה אם את נשואה, ואם לא אז זה זמן מסוגל בשידוכים😊.

מגיעה המחצית השנייה של החודש שבעלת פוטנציאל עבורך לטפח את הבית הפנימי שלך. זה לא הזמן לשינויים, מעברים, פתרון בעיות וכד'. דווקא חשבון נפש עמוק יכול לדייק לך תהליכים פנימיים ברמת הגוף, הנפש והתודעה.

תיהיי גם בחמלה ובהכלה כלפי עצמך, גם שעכשיו את מרגישה אולי פחות זוהרת בהשוואה לאחרות ולא מסוגלת לתמרן בקצב מוגבר, תזכרי שזה רק בגלל האנרגיה המכוונת כביכול ליצור אחר שאמור להיכנס עכשיו לחייך ושידרוש את כל כולך. תקראי את מה שכתבת בתחילת החודש – אלו הן היכולות האמיתיים שלך. תאמיני בעצמך.

לקראת סוף החודש את באנרגית נקיונות (קצת כמו קינון לפני לידה), וזה מבורך. פעולת הניקיון החיצונית משפיעה על הפנים - שבסוף החודש, כאשר תשילי מתוכך את הרירית שטופחה, את זקוקה למנוחה, והגוף שלך ישדר לך זאת. כאן זה תלוי בך להסכים לכך - ולהרפות.

ואת יודעת מה הכי יפה בכל הסיפור הזה? ובזה נסיים, כי בכל זאת זה ארוך כבר...

בואי נראה כיצד היהדות והתורה הקדושה והנפלאה שלנו מתייחסת לעניין!

לא מעט כתבו על הסנכרון בין הפסיכולוגיה הנשית ועל הלכות הנידה. למעשה זה ממש תואם את מעגל האנרגיה שחקרנו עד עכשיו.

בתום ימי הדימום, האישה תתחיל את תהליך שבעת ימי הנקיים, אשר תודעתית מכוונים את אנרגית החיבור שלה לבעלה שיגיע לידי ביטוי ביום הטבילה שלרוב מסונכרן סביב הביוץ. כזכור, ביום הביוץ יש לנו רצון ותשוקה לחיבור, מה שכמובן בא בדיוק בזמן.

בעבר נשים היו מסודרות יותר במחזור החודשי, ומסונכרנות עם הלבנה. כמו שהלבנה מתמלאת באמצע החודש, כך הביוץ לרוב היה אז, ורוב הנשים היו מקבלות ווסת בר"ח, שהוא יום שניתן חג מתנה לנשים.

ביום הזה נשים לא מכבסות ולא עושות מלאכה מעייפת, הן נחות. קיבלנו עפ"י היהדות יום מנוחה חודשי, שבעיקרון תואם ליום הווסת.

התורה מכירה בצורך הנשי שלנו לנוח אז, כמו בצרכים הרגשיים לפי זמני החודש של קרבה וריחוק.

הכל מדויק. ואיך לא? הרי כתוב שהקב"ה הסתכל בתורה וברא עלמה.

ואנחנו, הנשים, היצירה האלוקית השותפה איתו, אנחנו "שעשני כרצונו" ללא צורך בשיפוצים, אנחנו - מקבלות מצד ההלכה הכרה מלאה בהורמונים ובנפש שלנו.

אז עכשיו תורך – תורך להכיר בעצמך

ולהתנהל בקצב הנשי האישי שלך.

בנשיות ובאהבה,

שרה פרוינד

נהנית מהמאמר?

אל תשכחי לשתף, לעשות לייק ולהשאיר תגובה!!!

זה הכח שלנו:)