מאפלה לאורה - הלידה כגאולה

מאת שרה פרוינד

הפעם, לכבוד חג הפסח, מצאתי לנכון לכתוב אודות ההקבלה הנפלאה בין גאולת מצרים לבין מהלך הלידה.

מעניין לדעת שבחלק משפות הלע"ז, המילה גאולה באה לידי ביטוי גם בתחום הלידה.

באנגלית למשל, חדר הלידה נקרא: Delivery room – יכול לקבל את התרגום: חדר גאולה / ישועה.

ובצרפתית נהוג לברך את הנשים שלקראת הלידה ב: Bonne Délivrance – גאולה / ישועה טובה.

ובכן לא סתם הדבר.

אכן נראה, במקורות היהודיים שלנו, הקבלות מדהימות בין מהלך הלידה לבין גאולת מצרים.

שערי מצרים ושערי הרחם

נתחיל מצוואר הרחם המשול לשערי מצרים.

ידוע כי שערי מצרים היו אטומים וחתומים, וכי אפילו כלב לא יכל לצאת ממצרים.

ורק כאשר הקב"ה החליט שזה הזמן לגאול את בניו - נפתחו.

כך גם צוואר הרחם – במהלך ההריון הוא סגור ואטום לחלוטין. ורגע הלידה מתחיל רק כאשר הקב"ה מחליט.

וכבר ראיתי המון לידות שניסו במשך ימים ארוכים לעשות השראת לידה במגוון שיטות רפואיות ואלטרנטיביות - ולא הצליחו!

רגע תחילת הלידה נתון אך ורק בידיו של הקב"ה.

פה-סח: מהדממה לביטוי

הרחם הינו מקום דממה בו העובר רק מקבל - דברי תורה ממלאכי השרת ותזונה מאמו.

כאשר הוא נולד, הוא פוצה את פיו ובוכה, וכך נהפך להיות בבחינת פה-סח: עתה נולד באמת, כי יש לו יכולת להתבטא.

פה שמדבר. פה שמספר. פה שצועק את נוכחותו בעולם.

וזו גם הגאולה שלנו ממצרים - לא רק יציאה פיזית, אלא יכולת לדבר, לשיר, להודות.

במצרים היינו בדממה. לא יכולנו לדבר, לא יכולנו להתבטא.

והגאולה? "אז ישיר משה ובני ישראל".

פה שנפתח. פה שמשבח. פה שמספר על הנס.

באפלה מתחילה הגאולה: החושך שלפני השחר

ר' פנחס מקוריץ אומר כי בכל מקום צר או דחוק מסתתר גילוי אלוקי, והוא מקביל בהיבט הזה בין מכת בכורות, לידה וגאולה.

נתבונן במכת בכורות שהגיעה בשיא רגע הדין, בחצי הלילה - השעה הכי חשוכה שביום.

דווקא אז בא הקב"ה בכבודו ובעצמו להכות את בכורי מצרים.

דווקא בחצי הלילה, בשיא החושך - באה הגאולה.

וזה אחד המסרים העמוקים ביותר בלידה, ובכלל בחיים:

הגאולה מחכה בנקודה הכי חשוכה.

פאזת המעבר: הרגע הכי קשה לפני הגילוי

יש שלב בלידה שנקרא פאזת המעבר - זה הרגע שבו צוואר הרחם עובר מהתרחבות לפתיחה מלאה.

זה הרגע הכי קשה בלידה.

האישה מרגישה מיואשת, אבודה, כמעט אפילו שוכחת שהיא עומדת ללדת תינוק!

היא אומרת: "אני לא יכולה יותר. זה נגמר. אני מוותרת."

וזה בדיוק הסימן שהתינוק כבר כמעט כאן.

ברגע שהכל נראה אבוד - זה הסימן שהגאולה ממש מעבר לפינה.

רגע לפני שהאישה מתייאשת לגמרי - מגיעה הישועה. התינוק נולד.

החושך שלפני השחר הוא הכי עמוק.

וכך גם בחיים שלנו - לפעמים דווקא ברגעים הכי קשים, הכי חשוכים, הכי מיואשים - שם מחכה לנו הגילוי האלוקי הכי גדול.

"אז ישיר" - השירה שאחרי הפחד

הקדושת לוי בפרשת וישלח מסביר לנו כי בני ישראל התחילו לשיר ולזמר רק אחרי קריעת ים סוף, כאשר עמדו בבטחה ביבשה, ולא מיד כשיצאו ממצרים.

למה?

כיוון שרק אחרי שהפחד והיראה נמוגים לגמרי, ניתן לחוש אושר אמיתי ואהבה עצומה כלפי הקב"ה.

כל עוד הפחד עדיין שם - אי אפשר לשיר באמת.

השירה באה מתוך הביטחון, לא מתוך הפחד.

וזה בדיוק מה שקורה בלידה.

אחרי הלידה, כאשר אנו זוכות לחבק את הרך הנולד, ומתבוננות בנס העצום שקרה לנו - יש לנו הזדמנות נדירה לחוות את האהבה והקרבה המיוחדת הזו לבורא עולם, ובכך להתקשר אליו עוד יותר.

רק אחרי שהפחד חלף, אחרי שהכאב עבר, אחרי שהתינוק בזרועות - אז באה השירה.

"אז ישיר" - אז, ולא לפני כן.

הלידה כגאולה: פיזית ורוחנית

הלידה היא גאולה.

לא רק במטאפורה - במציאות.

גאולה פיזית - מעומס ומטורח ההריון, מהכובד, מההמתנה.

וגאולה פנימית - שמשנה את המצב התודעתי שלנו בכך שמקשרת אותנו עוד יותר אל בורא עולם.

כשאנחנו יולדות, אנחנו חוות בבשרנו את מה שבני ישראל חוו אז ועתידין לחוות בגאולה האחרונה, ולכן נשים קרובות יותר לגאולה - הכוונה יכולות להאמין בבירור שזה אפשרי, כי הן עוברות את אותו התהליך כל פעם מחדש:

את ההמתנה הארוכה - כמו השנים הארוכות של הגלות

את הכאב והמאבק - כמו צרות השעבוד והסבל

את הרגע שבו הכל נראה אבוד - כמו החושך הכבד של חצי הלילה

את הפתיחה המופלאה - כמו פתיחת שערי מצרים

את השירה שאחרי הגאולה - כמו "אז ישיר"

מאפלה - לאורה.

אז אם את כרגע ב"חצי הלילה" של החיים שלך -אם את מרגישה שהכל חשוך ואין מוצא -אם את באמצע "פאזת מעבר" קשה -

דעי לך: זה הסימן שהגאולה קרובה.

וזה תקף לכל סוגי נסיונות והתמודדויות שיכולים להגיע אלינו.

דווקא בנקודה הכי חשוכה - שם מחכה האור הכי גדול.

דווקא כשהכל נראה אבוד - שם מתחיל הגילוי האלוקי.

דווקא כשהגוף שלך צועק "אני לא יכולה" - שם הנשמה שלך לוחשת "עוד רגע, עוד רגע קטן".

"אני ה' מושיעך" - ההבטחה האלוקית לישראל בדבר גאולתם והושעתם שמובא בספר ישעיהו ומגלה לנו את האפי אנד בע"ה.

ברכה לכל מי שמצפה 💖 ...

אז מאחלת לכל מי שמצפה -

לספוג את תחושת הרוממות של חג הגאולה הנפלא שממש בפתח.

לדעת שדווקא בחושך הכי עמוק - שם מחכה האור הכי גדול.

ולחוש בקרוב מאוד שוב גאולה אישית, מעצימה ומיוחדת!

מאפלה - לאורה.

מחצי הלילה - לשירה של הבוקר.

משערי מצרים הסגורים - לשערי הרחם שנפתחים.

מהדממה - לפה שמספר.

כי בכל מקום צר ודחוק - מסתתר גילוי אלוקי.

וכל לידה - היא זכר ליציאת מצרים.

נהנית מהמאמר?

אל תשכחי לשתף, לעשות לייק ולהשאיר תגובה!

זה הכוח שלנו :)