על הניסים ועל הנפלאות

מאת שרה פרוינד

חודש טוב לכולן!

אך זה מסתיים חודש כסלו - חודש של אור וניסים, ואנחנו עדיין באורות החנוכייה שרק הולכים ומתעצמים.

עם שמלומד בניסים כבר אלפי שנים, וגם בשנים האחרונות, עם כל האתגרים והצרות שאנחנו עוברים כפרט וככלל, אנחנו זוכים לראות בלי סוף ניסים ונפלאות, והארת פנים מיוחדת של הקב"ה.

ולכן רציתי לשתף אתכן במעט מהניסים והנפלאות על תהליך ההריון והלידה, שהרבה מבינינו זוכות כרגע לחוות אותם. כדי שנמשיך עוד טיפה להרגיש את תחושות ההודיה וההתפעלות להקב"ה, בנושא שנוגע לכולנו - הנשים והאימהות.

הנס הראשון: ההתעברות - המפגש המופלא

נתחיל ממש מתחילת הסיפור, מהשלב הראשון: ההתעברות.

שלב זה הוא תהליך מסתורי המוסתר מעינינו והמכוון אך ורק בידי ה'.

כל כך הרבה פרמטרים ותנאים מדויקים נדרשים על מנת שתהליך ההפריה והשתרשות העובר ברחם יתרחשו כמו שצריך. וגם היום, עם התקדמות המדע והטכנולוגיה, עדיין לא מצליחים תמיד ליצור אותם.

המסע המופלא של הזרע והביצית

חשבו על זה רגע: מיליוני זרעים יוצאים למסע, אבל רק אחד - אחד יחיד - מגיע אל הביצית.

איך הביצית "יודעת" לפתוח את הדלת בדיוק לזה אחד? איך היא מזהה שזהו הזרע הנכון, ומיד אחרי כניסתו משנה את כל המבנה שלה כך שאף זרע אחר לא יוכל להיכנס?

זה לא מקרה. זה תזמון אלוקי מדויק.

ועל זה מעיד דוד המלך עליו השלום: "תסכני בבטן אמי. אודך על כי נוראות נפלאתי, נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד. לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ" (תהילים קלט, יג-טו).

הנס השני: ההריון - מופת הבריאה בתוך הבריאה

ההריון גם כן בבחינת נס נסתר מעינינו, הנמצא כולו בשליטתו של הקב"ה.

והרי זה לגמרי החלק הפסיבי יחסית מבחינתנו בסיפור - למרות שהוא מורגש היטב בכל תא ותא בגוף...

הפלא של היצירה מתוך חלוקת תאים

ומהתבוננות קטנה נוכל רק להתפעל מגודל הנס והפלא: מביצית וזרע, המכילים כל אחד 23 כרומוזומים, היוצרים יחדיו ביצית מופרית אחת עם 46 כרומוזומים, נוצרים בסופו של דבר שליה ועובר, המתפתחים באופן מדויק ומושלם כל כך.

וזה פלא אדיר! הרי התא המופרה מתחיל בחלוקה בינארית של תאים זהים לחלוטין. ומנין שפתאום חלק מהם ייצרו שליה, ואחרים קרומים, ונוספים חבל טבור, וקבוצה נוספת את העובר עצמו - שהוא מורכב מכל כך הרבה גיוון של תאים, משכבות וסוגים שונים?!

איזה היגיון ביולוגי או מדעי גרידא יכול לספק הסבר לתופעה כה מופלאה ומורכבת, בלי לראות את בורא עולם כמנצח על המערכה כולה?

השליה - האיבר הזמני המופלא

ויש כאן עוד נקודה מדהימה: השליה היא איבר זמני שנוצר רק בשביל ההריון.

אין שום דבר דומה לזה בגוף האדם. כל איברינו נשארים איתנו כל החיים, אבל השליה? היא נוצרת במיוחד בשביל תשעה חודשים, עושה עבודה מופלאה של הזנה, הגנה, סינון וויסות - ואז נעלמת.

זהו איבר שמתוכנן מראש להיעלם. האם יש משהו יותר מעיד על תכנון אלוקי מדויק?

בשלות מופלאה

העובר עד סוף החודש השלישי כבר בעל כל איבריו ומערכותיו. ובשני השלישים הנותרים הוא ממשיך לפתח אותם עד לבשלות שתאפשר לו לחיות מחוץ לרחם.

בתוך הרחם, העובר מקבל כל צרכיו. הוא חי בטמפרטורה המדויקת שמתאימה לו, והשליה מסוגלת לסנן ולספק לעובר את כל המרכיבים החיוניים שלו.

את - כלי קיבול לנס

וכאן, את, אישה יקרה, כשאת בהריון - את מהווה כלי קיבול לנס האדיר הזה המתרחש בתוכך.

את זוכה להיות כלי קיבול לברכות וניסים. ותפילותייך חזקות מתמיד, כי את נושאת בתוכך את הנס הגדול ביותר שיש.

הנס השלישי: התקשורת השלייתית - החיבור המופלא

בנוסף, אפשר לדבר גם על התקשורת השלייתית-עוברית המיוחדת שמתקשרת ישירות עם המוח שלך.

כך הגוף יודע לווסת את קצב חילוף החומרים שלו כדי שיתאים להריון, ליצור הורמונים שתומכים בך ובהריון, ולהתאים את עצמו באלפי דרכים למצב החדש.

הפלא של המערכת החיסונית

וכאן יש עוד נס מופלא שלא תמיד חושבים עליו:

איך הגוף שלך "יודע" להפסיק לראות את העובר כגוף זר?

מערכת החיסון שלנו תוקפת כל דבר שלא שייך לגוף. היא תדחה איבר מושתל, תלחם בחיידק, תזהה כל דבר שלא "שלנו".

והעובר? חצי ממנו הוא בעצם "זר" - חצי מהחומר הגנטי שלו מגיע מהאב. אז איך זה שהמערכת החיסונית לא תוקפת אותו?

זה נס גלוי שמתרחש בכל הריון. הגוף "יודע" - במילה אחרת, הקב"ה מכוון - להגן על העובר במקום לדחות אותו.

האינטואיציה האימהית

אבל התקשורת השלייתית עובדת גם כערוץ תקשורת מדהים שמעיר את האינטואיציה האימהית.

הרבה אימהות מרגישות סוג של חוסר שלווה במקרים מסוימים של מצוקה לעובר. או שהגוף מאותת שהלידה קרבה ואז יכולים להופיע מאפייני קינון (מומלץ לקרוא בעניין את המאמר "תופעת הקינון העתיקה והמרתקת").

זו לא פאראנויה. זו חכמה פנימית שהקב"ה נתן לנו.

הנס הרביעי: הלידה - הגשר בין הנסתר לנגלה

ואז מגיעה הלידה.

אירוע שכל כולו ניסים ונפלאות. וזה הגשר בין הנסתר לנגלה.

כהכנה לקראתה, הגוף עובר שינויים מדהימים - פיזיולוגיים ונוירואנדוקריניים - כדי שהגוף יאפשר מעבר של אדם קטן לעולם!

התזמון המושלם

וכאן יש עוד נס שלא תמיד שמים לב אליו:

איך הגוף "יודע" מתי בדיוק התינוק מוכן לצאת?

לא מוקדם מדי, שהריאות עדיין לא בשלות. ולא מאוחר מדי, שהשליה מתחילה להתיישן. אלא בדיוק ברגע הנכון.

מי שולח את האות הראשון? העובר? האם? השליה?

האמת היא שאף אחד לא יודע בדיוק. כי זה תזמון אלוקי.

הרגע הנפלא

ואני יכולה להעיד על עצמי, שאחרי מאות לידות שליוויתי, שבכל לידה מחדש - למרות שברור לי שיש תינוק ברחם האישה אותה אני מלווה, והרי שומעים את דופק ליבו במוניטור ואפילו אפשר למשש אותו מבחוץ -

תמיד.

אבל תמיד.

התחושה העוצמתית הזו כשתינוק נולד - שהוא הגיע יש מאין.

כאילו מישהו הניח אותו בפתאומיות ברגע זה בחדר הלידה.

וזו תחושה שאין אפשרות להתרגל אליה.

זה פשוט נס נפלא!

הזדמנות לקרבה אלוקית

הלידה היא הזדמנות נדירה להרגשת קרבה ואהבה עצומה להקב"ה, כי בה את זוכה להתבונן בנס העצום שקורה לך.

אופי הלידה שנחווה נסתר מאיתנו, כמו שכתוב "הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו" (דברים כט, כח).

ולכן עיקר תפקידנו במהלכה הוא למקד את המאמצים שלנו בדברים שאנו יכולים לעשות, ולהשליך את כל השאר על הקב"ה כמו שנאמר "השלך על ה' יהבך".

הנס החמישי: הימים הראשונים - התחלה מופלאת

אבל הניסים לא נעצרים ברגע הלידה.

הימים הראשונים אחרי הלידה הם בעצמם נס גלוי.

הנס של ההנקה

חשבו על הנס המדהים של ההנקה:

הגוף שלך, שרק לפני רגע סיים משימה עצומה של הריון ולידה, מיד מתחיל לייצר מזון מושלם עבור התינוק.

קולוסטרום בימים הראשונים - עשיר בנוגדנים ומותאם בדיוק למערכת העיכול הרכה של היילוד. ואחר כך חלב אם שמשתנה בהרכבו בהתאם לגיל התינוק ולצרכיו.

איך הגוף יודע? כי הקב"ה תכנן את זה כך.

הקשר שנוצר

וכמובן, הקשר המופלא שנוצר בין אם לתינוק.

תינוק שלא ראה אף פעם את אמא שלו, שלא שמע את קולה (רק ממרחק, מבפנים), ששוחרר זה עתה ממקום חשוך וחם - מיד מזהה את אמו, מתרגע בחיבוק שלה, מחפש את החלב שלה.

ואת? את שבדיוק עברת חוויה פיזית ורגשית עצומה - פתאום מוצפת באהבה עזה למישהו שלא הכרת לפני רגע.

זה לא הגיוני. זה נס.

אז בואו נמשיך עם רוח החג המרומם, ולא נפסיק להודות ולהלל לשמו הגדול.

במיוחד בתוך הגלות המאתגרת הזו.

על כל הניסים והנפלאות.

ובמיוחד בתחום המיוחד לנו, הנשים -

שאנו לא רק זוכות לראות את הנס, אלא גם לחוות אותו!

להיות השותפות של הקב"ה ביצירת חיים חדשים.

להרגיש בבשרנו איך החכמה האלוקית פועלת בכל רגע ורגע.

ולזכות להיות הכלי שדרכו הניסים מגיעים לעולם.

נהנית מהמאמר?

אל תשכחי לשתף, לעשות לייק ולהשאיר תגובה!!!

זה הכח שלנו:)