מעבר למספרים: הסוד האמיתי מאחורי הגיל שלנו

 מאמר מאת שרה פרוינד

"מהי באמת המשמעות של גיל? האם המספרים שאנחנו סופרות כל שנה הם שקובעים כמה אנחנו 'צעירות' או 'מבוגרות'?

במאמר זה אני חולקת תובנות מפתיעות על המהות האמיתית של הגיל, ומדוע נשים מסוימות קורנות חיוניות בכל שלב בחיים בעוד אחרות נתפסות כ'מבוגרות' הרבה לפני זמנן.

גיליתי את הסוד של 'הרוח הצעירה' – אותה תכונה פנימית שאינה תלויה בשנים חולפות, ואשמח לחלוק אותו איתך בגישה המשלבת חכמת חיים, תובנות מהיהדות, וניסיוני המקצועי בעבודה עם נשים בכל הגילאים.

קראי והתחברי למאמר שעשוי לשנות לא רק את תפיסתך לגבי הגיל, אלא גם את הדרך שבה את חווה כל רגע משמעותי בחייך – כולל לידה."

שבוע שעבר היה לי יום הולדת😊 ובהשראת הארוע החלטתי קצת לצלול לחשיבה מעמיקה יותר בנושא הגיל.  מדוע יש בנו בד"כ צביטה קטנה בלב בכל שנה שעוברת? בתחושה ש"אני כבר מזדקנת"? ומדוע יש נשים (ואנשים) שהנראות שלהם אינה תואמת לגילם?  

בעצם מה קובע את ההזדקנות האמיתית שלנו? האם זה באמת עניין של מספר?

טוב אז ברור לכל שכמובן יש ערך לגיל! ואם אנחנו מדברות עלינו כנשים, ברור שהגיל במספרים בעל חשיבות ישירה לטווח הפוריות והילודה, וכמו שאומרים "השעון הביולוגי" מתקתק...

מפתיחת החלון, בגיל הנערות ועד סיומו בגיל המעבר, אנחנו כנשים חוות את הגיל במלא העוצמה. מרגישות את השינויים, את ההתפתחות ואת ה"הזדקנות". ההתרגשות מהמעבר של הילדות לנערות, האופי המתקבל בתחילת הנשיות, ההתפתחות האמהית ובהמשך את הנסיגה ממנו, עם רצון חזק להיאחז בו.

נודה בזה – כולנו רוצות להישאר צעירות נכון? ועל הצורך הזה מפותחת תעשיה קוסמטית שלמה המשכנעת לשמר אותנו ככאלה, תוך השקעת מיטב כספינו ומשאבינו.

אבל במרוץ אחרי המספרים והמראה החיצוני, אולי אנחנו שוכחות את המהות האמיתית של הגיל? את הרוח הפנימית שלנו?

כחלק מהפרוטוקול הטיפולי שלי תמיד אני ממלאת את גיל המטופלת, יש לזה חשיבות רבה בהבנה של התופעה והתאמת דרכי הטיפול, אך מה שמפתיע אותי בהרבה מן המקרים, זו התשובה. לא פעם ולא פעמיים אני ניצבת מול אישה שנראית מבוגרת או צעירה באופן משמעותי מגילה האמיתי. 

וכאן גם מעניין אותי לדעת מדוע, ומה משפיע על כך? הייתכן וזו רק גנטיקה?! ולא פחות מכך, ברצוני להבין את ההשלכות שיש לזה על אותה האישה.

מה מגדיר באמת את הגיל שלנו?

בת כמה את במספרים? 

בת כמה את בתחושה?

בת כמה את בתחומי ההתעניינות שלך?

בת כמה את באנרגיה שלך?

בת כמה את מרגישה?

מה מבדיל באמת בין גיל לגיל? ומהו אותו אופי של "רוח צעירה" שכולנו רוצות לשמר ולשדר?

אז אם זה גם מעניין אותך, בואי תמשיכי איתי, ותגלי גם את השקפת היהדות בנושא.

הוא יושב בכיסא אוכל שלו, כולו מלא בדייסה, הלשון מלקקת וטועמת, הידיים והרגליים הקטנות מתנופפות (יחד עם חלק מהסעודה), עיניו זורחות והוא משחרר קולות של גיל והנאה.

הוא חי ב 100% עם כל איבריו וישותו התינוקית הקטנה את ארוחת הצהריים שלו.

היא חוזרת בדילוגים הביתה, תיק הגן הורוד קופץ בכל צעד, היא קולטת את הפרחים בצד המדרכה ואפילו את החתול הממי מתוקי שנכנס לשיח. הלחיים שלה סמוקות והעיניים שלה נוצצות כשהיא מספרת לך את החוויות היום בגן רותי, כמובן מלווה בכל מיני תנועות ידיים למיניהם.

היא חיה ב 100% עם כל הרגש שלה את מה שעבר עליה, ומשתמשת בכל אמצעי הבעה הנתון לרשותה כדי לשתף.

זה השיעור הראשון בכיתה א', ריח של חדש באויר- מהילקוט החדש, כלי הכתיבה היפים והמחברות והספרים שחלק מדפיהם אפשר עוד להפריד תוך רשרוש קטן כזה שמלווה את התנועה.

התרגשות ורצון ללמוד ולגלות מציפים אותה. מי המורה? מי החברות? מה עושים בהפסקה? הכל חדש....

זהו היא כבר לא ילדה. איפוק ונימוסים היא כבר למדה. לא משתפים הכל לכולם, ויש צורה ודרך להתבטאות נכונה.

היא נערה בוגרת. היא כבר גדולה. כבר יש עליה תחומי אחראיות מגוונים והיא גאה בהם!

היא מביטה באמה ושואפת להיות כמותה. אחת כזו שיודעת הכל ותמיד יודעת מה עושים.

לאמא אפשר לספר הכל, ויש לה פתרון להכל. איזה נס שהיא כאן!

היא יושבת בגינה, יד אחת מנענעת את התינוקת הקטנה שבדיוק נרדמת ובשבע זוגות העיניים המיוחדות שלה כאמא היא משגיחה על הזאטוט הקטן בן השנתיים וחצי שמוכן לבדוק את כל חוקי הפיזיקה וכח המשיכה על בשרו...

הדאגה, הטרדה והאינטנסיביות היום-יומית תופסים את רוב התודעה, כמובן היא מלאת שמחה וסיפוק על החיים שלה שבשלבים הראשונים של התייצבות ובנייה משמעותית.

ועדיין... היא לא הייתה אומרת 'לא' לכמה שעות שינה טובות כשהיא שוכחת קצת מכל העולם...

היא עמדה כבר באתגרים, היא יודעת כבר לקחת הכל בפרופורציות הנכונות, החיים לימדו אותה כבר המון, שום דבר כבר לא ממש מרגש אותה. היא עכשיו בשלב של קצירת פירות רבות, אמנם עוד הרבה לפניה, אבל כן – היא כבר גברת. אם למשפחה. רעיה. עברה גם כמה משברים וצמחה מתוכם, או לפחות היו לה כשכר לימוד.

היא בנתה היטב את עולמה, את מעגל החברות והקהילה שהיא בחרה, הקשרים המשפחתיים והקריירה. באמת מגיע לה כל הכבוד.

והנה השנים שחלפו, ונתנו עוד כמה סטירות לחי, והנפש הגאה מתעדנת ומבינה יותר כמה בסך היא שברירית, כמה החיים הם מתנה. בעיניים נבונות, עם קמטים בצדדים היא כבר מסתכלת אחרת על העולם. לא האתגרים, לא ההישגים ולא הפוזות הם אלה שמעסקים אותה, והיא לא ברדיפה אחרי הזמן. זמן יש לה, אבל היא לא יודעת לעוד כמה זמן.

כשהזיכרונות מציפים אותה, היא שואלת את עצמה – מתי זה קרה? מתי הילדה הקטנה שהייתה בתוכה הספיקה להיות כזו ליידי מכובדת, ופינתה את השובבות לרצינות-יתר שליוותה אותה רוב חייה? האם הדאגות שחרשו את מצחה בקמטים היו באמת מוצדקים? האם באמת ההישגים המרשימים שהביאו אותה למעמד הרם שאליו חתרה לא גבו מחירים כבדים מדי? והרי רק כסיל לא יבין ששום דבר מזה לא באמת נשאר...

הסוד של הרוח הצעירה

כאשר נתבונן בכל השלבים האלה, נגלה משהו מפתיע: למעשה הרוח הצעירה היא חיה, תוססת, חווה וסקרנית.

היא מתפעלת מהכל, צמאה ללמוד ולהכיר, מתבטאת בעוצמתיות עם כל הגוף והנפש, ומסתכלת על החיים מלמטה, ממש כמו ילד קטן המביט אל-על לכל העולם שגבוה ממנו.

נמרצות הנעורים, קלילות והסתגלות מהירה מאפיינים את אנרגית הזרימה החיונית, של כח חיים צעיר שרק רואה קדימה.

ברגע שאש הסקרנות והתמימות מתחילים לדעוך, כי זהו כבר למדנו, בחרנו, אנחנו עסוקים בדברים ברומו של עולם, יש לנו אחראיות אמיתית על הכתפיים, התמקמנו, אנחנו יודעים להגדיר מי אנחנו, אנחנו מייחסים לעצמינו את כל ההצלחה וכו', מתחילים להסתכל על העולם מלמעלה.

ולאט לאט בלי לשים לב, זיק השובבות הצעיר שבעיניים נעלם, כבר לא מתפעלים מכל דבר וכבדות מסויימת מתלבשת על המחשבה, על הנפש ועל הגוף.

וכאן טמון הסוד הגדול: הגיל הוא לא הקובע את הרוח הצעירה שבנו. יש אנשים מאוד צעירים שכבר ממש מבוגרים ויש אנשים מבוגרים שממש צעירים.

גישת היהדות: לחוות כל יום כחדש

מעניין לגלות כיצד היהדות מתייחסת לנושא הזה. התורה לא רק דורשת מהאדם לתקן את נפשו ולקיים את המצוות, אלא לעשות זאת מתוך חיות והתלהבות.

"וחי בהם" - התורה היא תורת חיים.

וכיצד נקיים אותה מתוך אנרגית חיים?

 "ויהיו בעיניך כחדשים" -  כן כן באנרגיה צעירה שמתפעלת ומסתקרנת מכל דבר.

כל מצווה, כל ברכה כאילו זו הפעם הראשונה. ממש כמו אותו ילד קטן שרק מגלה את העולם.

"וכל עצמותי תאמרנה" -  יש חשיבות גם לקיים מצוות מכל הלב ומכל הגוף, בכל האיברים, ממש כמו אותו פעוט האוכל את ארוחתו בשיא ההתלהבות.

את ברכת "שהחיינו" מברכים כשחווים חידוש – טעימה ראשונה של פרי העונה, חג, בגד חדש וכו' ובכלל התורה דואגת לשמר לנו חיות בזוגיות בזכות הלכות הטהרה, אשר גורמות להתלהבות כל פעם מחדש...

להתבגר משנה לשנה זו ברכה ומתנה, ואדרבה צריך לשמוח בכל הישג רוחני וגשמי שאנחנו מצליחים להתקדם בחיים. 

לא נועדנו להישאר ילדים...

אבל אסור לנו לנטוש את הקלילות ושמחת החיים שאמורה ללוות אותנו עד יומנו האחרון בע"ה.

"ללמוד וללמד לשמור ולעשות– " רק מתוך מקום של למידה תמידית, של דברים שאפילו למדנו אותם וכבר חושבים שיודעים, שוב להעמיק, שוב להסתקרן, שוב לשמוע, להישאר עם תודעה פתוחה לקבלת עוד חידוש או דיוק, ורק משם להמשיך לקיים.

איך נשמרים צעירים באמת?

ועכשיו בנימה אישית, ממש לא צריך הרעלות בוטוקוס למיניהן ושכבות של איפור כדי לשמר מראה צעיר. אין מה לטשטש קמטי הבעה המעידים על חיים מלאים, מה גם שזה לא באמת המראה או הגיל שקובעים.

על הדרך, אם אתן רוצות פטנט קוסמטי אז הנה לכן – כלי חינמי וזמין לחלוטין הנקרא חיוך😊

החיוך, כתנועה מופלאה של שרירי הפנים, מעניק לעור זוהר של נעורים דרך הגברת זרימת הדם העשירה בחמצן וחומרי הזנה, תוך שחרור הורמוני אושר המרחיקים את קמטי המתח והדאגה. בעת שהשפתיים מתעקלות כלפי מעלה בחן טבעי, נפרסת ארשת רעננות וחיוניות, ובמקביל שרירי הפנים זוכים לתרגול עדין המשמר את גמישותם וטונוס העור, כמו מסאז' פנימי עדין המטפח את יופיו הטבעי של הפנים.

נוסיף לזה הקפדה על שעות שינה איכותיות, התעמלות ושתיית מים מרובה, והנה לנו מתכון בסיסי של שמירת חיוניות לאורך שנים.

מחשבה על המחר

לבסוף בחלוף השנים, לאחר האתגרים ועידון הנפש, כאשר נזכה בעיניים נבונות, עם קמטים בצדדים להסתכל אחרת על העולם, אולי נהיה כמותה ---

היא האישה שיושבת בגינה, לצד אותה אישה צעירה המרדימה את התינוקת בעגלה תוך שמשגיחה על הפעוט במגלשה, ובחיוך אומרת לה: "תהני! זה השנים הכי יפות" והאישה הצעירה, המוטרדת מכל המטלות והלחצים בעבודה, משיבה לה מבט עייף ושוקלת אם להאמין לה...

אבל מה שהאישה החכמה למדה לאורך השנים, ואולי לא תמיד מצליחה להעביר במילים, הוא שהיופי אינו בשנים עצמן אלא ברוח שאיתה חווים אותן. היא גילתה שהרגעים היקרים ביותר הם אלה שחווינו במלואם, עם כל הלב והנשמה, בדיוק כמו אותו תינוק המתלהב מכל כפית של דייסה.

אז מה נאמר לה? להאמין אולי זה קשה מדי, אז לפחות תחייכי, רק טוב ייצא לך מזה, נכון?

הרוח הצעירה והלידה - חיבור טבעי

לידה היא אחת החוויות המופלאות ביותר בחיים, אירוע שמזמין אותנו להתחבר בדיוק לאותה רוח צעירה שדיברנו עליה - להיות סקרניות, נוכחות במלואנו, ולחוות חוויה עוצמתית עם כל הגוף והנפש.

אם הרוח הצעירה אצלך פועמת בעוצמות, ואת בפעם הראשונה או העשירית לקראת לידה, מומלץ מאוד להגיע עם כל שבב של סקרנות והתלהבות לתהליך המופלא הזה.

ממש כמו שהיהדות מלמדת אותנו "ויהיו בעינך כחדשים" - כך גם כל לידה היא עולם חדש של התרגשות והתחדשות.

בכל לידה מומלץ להצטרף למסע בקורס הכנה מדהים ומקצועי על מנת להגיע הרבה יותר קלילה ואנרגתית ללידה מדהימה!

*ניתן למצוא פרטים ומועד רישום לקורס הקרוב בדף הקורסים