כשההריון כואב: המדריך המקצועי שישנה לך את התמונה - חלק ד' מסימפיזיוליזיס לחבל הטבור: מה באמת קורה ומה לא?

סימפיוליזיס? סכיאטיקה? העובר התיישב על עצב? פירוק אגן? העובר מושך את חבל הטבור?

מאת שרה פרוינד

אוף! ממה אני סובלת??? מה לא בסדר???

שיום והגדרת תופעות הינו דבר חשוב מאוד. זה מאפשר לנו לשייך נכונה את הדברים ומילא לפנות לעזרה המתאימה.

אז עכשיו שקראת את שלושת המאמרים הקודמים בסדרה (ואם לא אז חשוב מאוד שתעשי זאת טרם קריאת המאמר הנוכחי קישור לחלק א' קישור לחלק ב' קישור לחלק ג'), המושגים הריון מאוזן, משמעות אזעקת הכאב, גישת טיפול עצמית והתמדה בהתנהלות פיזיולוגית מוכרים לך.

זה הזמן, לצלול יותר לעומק לכמה פתולוגיות כאב רווחות בקרב נשים בהריון שהמשותף להן, זה בעיקר המון בלבול וחוסר אונים.

אם כן, מטרת הפרק הנוכחי (שיסיים את הסדרה המרתקת הזו) היא לתת הסבר והגדרה נכונה להן, כמו ניפוץ מיטוסים המשוייכים אליהן, וכמובן כמובן טיפים והכוונה לצאת מאפלה לאורה... סתם- פשוט לחזור לתפקוד חיוני ומיטבי לחווית הריון נפלאה בע"ה כפי שאמור להיות.

היכרות עם "אושיות" הכאב הגדולות

א. סימפיזיוליזיס ושות'

מי לא שמעה על המילה הארוכה, המרשימה והמתוסבכת ס י מ פ י ז יוליזיס? ניתן לאמר שממש הגיעה לשיא הפופולריות שלה בשנים האחרונות ועם זאת משוייכת לכל כך הרבה סינדרומים שהיא לא אשמה בהם.

למעשה סימפיזיוליזיס מהווה אחוז אחד בלבד מתוך סל נרחב של סינדרומי כאב בחגורת האגן (GPPS).

סימפיזיוליזיס פירושו התרחבות פתולוגית עד לכדי קרע במפרק הסינכרודיוזי של הסימפיזיספוביס (מפרק המחבר את העצמות הקדמיות של האגן), וכמו שזה נשמע – זה בהחלט תסריט גרוע.

מצב קיצון יגיע עד לכדי פריקת אגן שזה כבר רמות שונות של נכות שיידרשו התערבות כירוגית (אל דאגה, זה ממש לא המצב הרווח, ואגב יכול לנבוע גם ממפרקים אחרים של האגן).

לעניינו נשיב את הסימפיזיוליזיס למקומה המונח בקרב שלל סינדורמי כאב בחגורת האגן אשר נובעים בעיקר מתגובה מוגברת להורמון הרלקסין, ובכך מגמישות יתר של מפרקי האגן (ויש לנו 4(!)). 

כאשר מפרק נע בטווח רחב מדי, המפרק שהיה אמור לאפשר לו תנועתיות אך גם חיבור, כבר לא מספק את התמיכה הנדרשת. ייווצרו חיכוכים בין העצמות (אאוץ' צמרמורת) ומתיחה ומשיכה של שרירים, גידים ורצועות, כפיצוי, כי כאמור לא ייתכן שהעצמות בגוף יטיילו כאוות נפשם.

כמו גם, חוסר איזון באזורים אחרים לגמרי כמו חוליות עמוד שדרה, שריר איליו-פסואס תפוס ומגוון רצועות מתוחות / מכווצות או רפויות יתר על המידה, יובילו את מפרקי האגן לפצות ובכך יוציאו אותו בסוף מאיזון.

כלומר לא תמיד הכאב באגן הוא המקור הראשוני, הוא יכול להיות גם המשני. 

 בנוסף ייתכן גם מרכיב דלקתי שעלול להיכנס לתמונה, במיוחד בעקבות הזנחה. במקרה של דלקת המצב יהיה חמור פי כמה ודורש מענה מקצועי מוסמך.

הסנדרומים הקלאסיים? ובכן – כואב לצעוד, לעלות ולרדת מדרגות, להתהפך במיטה ואפילו ישיבה בנסיעה באוטו יכולה להיות בלתי נסבלת.

מה עושים?

כצעד ראשוני הכרחי הוא טיפול אוסטאופטי מדוייק אשר ישיב את האיזון לעצמות האגן, חשוב שהטיפול יכלול גם התייחסות לשרירים ולרצועות רלוונטיים, בד"כ במסגרת עיסוי סובדה (עיסוי הריון מסורתי) מקצועי יתקבל מענה הולם.

ע"מ למנוע מצב דלקתי, ובהנחית המטפלת, מומלץ להשתמש בחגורת אגן ייעודית.

כמובן שקריטי להתנהל באופן נכון בכל מה שקשור לתנוחה ותנועה והכי חשוב – לא לפחד! במידה ואכן פנית לעזרה מקצועית בתחום ואין לך פריקת אגן, התנהלות נכונה ביום-יום לא תוכל להזיק, אלא אדרבא תועיל!

ב. סכיאטיקה

אחת תופעות הכאב הרווחות ביותר באופן כללי בקרב האוכלוסיה, כתוצאה מלחץ מכני על העצב הגדול והמסיבי בגוף, עצב הסכיאטי. כאב המורגש עם הקרנה באזור אחורי-צידי של אחת הירכיים.

העצב הסכיאטי מתחיל את מסלולו מהחוליות האחרונות של הגב התחתון, עובר דרך האגן, ויורד אל מאחורי הירך והשוק.

.

בהריון התופעה יכולה להופיע כאמור בגלל דחיסה יחסית של החוליות הלומבריות, או מתפיסת העצב בתוך אחד השרירים של הישבן או הירכיים, אם אלו ביתר מתח.

ממה לא? ובכן, זה לא בגלל שהעובר "יושב" על העצב (ונרחיב על המיתוס הזה ממש תכף).

כמו סינדרומי הכאב של חגורת האגן, התייחסות נכונה אליו תדרוש טיפול מקצועי שיכלול איזון ושחרור של האזורים הרלוונטים, וכמובן הקפדה (כן אין מה לעשות לא נוכל להוריד ממכן אחראיות) על התנהלות נכונה ביום יום.

ג. מלפוזישן עוברי – מנח עובר לא אפטימלי

כל ההגדרות המוכרות בהקשר מנח עובר, כגון: עורף אחורי / מצג פנים / OP / עכוז / רוחבי וכד' שייכות לכאן.

אז נחזור רגע לעקרונות שפירטנו במאמרים הקודמים, ובמיוחד למושג ה"מיכל".

הרחם שלנו הוא המיכל שבתוכו התפתח ונח העובר. 

באופן טבעי, צורת הרחם והאגן אמורים להזמין את העובר להתבסס עם ראש למטה, סנטר ורגליים מכונסות, וגב עגול צמוד לדופן הבטן האימהית.

אולם, במידה והמיכל שלנו לא מאוזן (ראי חלק ב' בסדרת המאמרים), אזי התבנית החדשה תזמין את העובר להתבסס באופן אחר, ומשם יכולים להיווצר מגוון בעיות.

כאבים, צירים מוקדמים, לחצים, פתיחה מתעכבת בזמן הלידה ואפילו יציאת עובר מאתגרת במיוחד, הינן הדוגמאות הרווחות לצרות של התופעה המצערת הזו.

על כן – גם כאן יהיה קריטי לקבל טיפול איזון ייעודי ומקצועי, והקפדה על כלל הטיפים שפורטו בחלק ב'.

ד. נימולים וכבדות בגפיים

 אלו הם תסמינים עצביים וקרדיווסקולריים (זרימת דם). 

הבסיס הפיזיולוגי המוביל לבעיות בזרימת הדם ובהולכה עצבית, היא כאמור לרוב לחץ. יכול לנבוע ממתח שרירי מוגבר, חוסר איזון גרמי על מסלול עצבי כזה או אחר וכד'

בכל מה שקשור לכלי הדם, בהריון יש לנו אתגר בהחזר התוך ורידי, גם עקב מחזור הדם הגדל משמעותית בזמן ההריון, וגם בגלל הפרוגסטרון אשר מרפה את שסתומי הורידים, ומשם יותר מאתגר לדם לחזור מעלה.

פעילות גופנית מותאמת לכל אורך ההריון לרוב תמנע מצבים כאלו, אבל אם זה לא עובר, עיסוי ואיזון מקצועי משחרר אמורים לעשות את העבודה.

טוב עכשיו שסוף סוף אנחנו מבינות יותר במה מדובר ומה יכול לעזור, חשוב שנדע גם מה לא---

ניפוץ המיתוסים הגדולים

מדוע חשוב לנפץ מיתוסים? 

כשם שהבנת ה"למה" היא ברורה, כי כך בעצם נוכל לטפל נכון, גם הבנת ה"מה לא" חשובה כיוון ששייכות בעיה לגורם מוטעה, גם לא יוביל אותנו לתוצאות, אך חמור מכך, עלול להפנים לנו פחדים, לקויות בהבנה הכללית ואף נזקים מטיפול לא מותאם.

חשוב לי לציין שאין כאן הכפשת שיטת טיפול מסויימת וקל וחומר מטפלת כזו או אחרת, כל הנאמר כאן (ובאופן כללי בכל המאמרים) מבוסס על יסודות האנטומיה-פיזיולוגיה, רפואה עדכנית, וניתנים לבירור ובדיקה. 

אז ניגש לטיהור שמם של ה"אשמים" העיקריים 

"פעלולי" חבל הטבור

כמה כאבים ובעיות משוייכים אליו, כמו "ניסים גלויים" מרשימים... האם יש לזה ביסוס מדעי? מיד נדע.

אז קודם כל – יישור קו.

חבל הטבור הינו אגוד של שלושה כלי דם (לפעמים רק שניים), לרוב באורך בין 30-90 ס"מ, המחבר בין השליה לבין העובר ומזרים דם אליו וממנו.

חבל הטבור למעשה זה עץ החיים של העובר, והוא מוגן ע"י שכבה עבה מאוד של ג'ל וורטון (לבן כזה) העוטף אותו ביסודיות כדי למנוע כל לחץ או פיתול על חוסר הספקת הדם.

למה הדבר דומה? כמו צינור השקיה שנעטוף בתוך עוד צינור עבה, גם אם יווצר קשר, עדיין הזרימה בצינור השקיה תישאר ללא הפרעה.

אין הולכה עצבית בתוך חבל הטבור, וכמובן שאין תקשורת עם מערכת העצבים של האם. כך שכל בעיה (אם וכאשר נניח תתרחש), לא תתפרש בתחושת כאב.

ואם יגידו, שהכאב נובע ממשיכה על השליה?

אז גם כאן נבין שאין שום קשר עצבי, וגם במקרים קיצוניים של היפרדות שלייה, לרוב אין כאב! ייתכן כאב בהמשך מהתכווצות שריר הרחם בתגובה, אך את ההיפרדות עצמה לא נרגיש.

במהלך ההריון, העובר צף בתוך הרחם, מתגלגל ומסתובב ומשחק המון עם חבל הטבור שלו.

הידעת? כי טכניקה להרגעת פגים היא לתת להם תמנון סרוג? תחושת "זרועות התמנון" הסרוגות, מזכירות לפג את תחושת חבל הטבור שהוא רגיל להתעסק איתו, ומרגיעות אותו...

גם בזמן הלידה לרוב חבל הטבור אינו המקור לבעיות.

הידעת? כי כשליש מהיילודים נולדים עם חבל כרוך סביב איבר מסויים (רובם מתוכם סביב הצוואר)? זה מבהיל? לא בדיוק הפוך! כי נתון בסדר גודל כזה רק מראה עד כמה מדובר במצב פיזיולוגי. 

נכון שכל לידה היא נס, אבל גם לראות זה נס וגם שלב יפעם זה נס. לא ייתכן שהקב"ה ברא מנגנון פלונטר מלכתחילה ותמיד צריך נס גלוי... הלידה היא אירוע פיזיולוגי-ניסי מרשים, אך מוסתר בחוקי הטבע והבריאה שה' הנחיל.

כריכת החבל סביב העובר אינה משמעותית, כי שוב, זרימת הדם מוגנת בזכות הג'ל וורטון, ואפילו המקרים שתינוק נולד עם קשר בחבל הטבור, אך מראים עד כמה אין משמעות לדבר, כי כאמור כדי שיווצר קשר, העובר היה צריך לעשות חתיכת סלטה בתחילת ההריון, ואם הוא הגיע עד הלום, משמע שלא הייתה לכך השפעה מזיקה...

חבל הטבור, איבר ארוך וחלקלק, צף עם העובר בתוך סביבה מימית, ולכן אין משמעות למיקום שלו. הוא כל הזמן זז, ממש כמו ברווז צעצוע בתוך אמבט.

שורה תחתונה, אין שום ביסוס מדעי-אנטומי-פיזילוגי ומחקרי המצדד את מיתוס ההפחדה הזה, כמובן שעל ניפלאות חבל הטבור ניתן להאריך, וכמו כל דבר גם בו יכולים להיות פתולוגיות נדירות, אך לא במסגרת המאמר הנוכחי.

העובר לוחץ לי על העצבים

העובר נח ומתפתח ברחם שלך. הרחם שלך נמצא בגוף שלך, מוחזק ע"י רצועות ומסובב בשרירים.

כל לחץ עצבי יכול לנבוע אך ורק ממערכת השלד והשרירים שלך.

העובר לא אשם, וודאי לא הגורם...

ואכן חוסר איזון יכול באפקט דומינו להוביל אותנו לתחושות לא טובות, אך כפי שפרטנו, כיוון החשיבה שונה לחלוטין מההנחה השגויה הזו.

עוד ניפוץ מיתוס, דווקא במקום של בלבול מאוד גדול ----שימוש ב U.S.

אולטרה-סאונד הינו כלי הבחנתי. כלומר שיכול לתת לנו תמונה על המתרחש בזמן אמת בפרמטרים מסויימים.

אולטרה-סאונד אינו כלי טיפולי.

יש יתרון לקבל תמונת מצב מדוייקת לדברים מסויימים, ואז חשוב מאוד לפנות לטכנאית מוסמכת, אך בכל מה שקשור לסינדרומי כאב, לא מוכחת בזה תועלת מובהקת, לרוב מתקבל מידע מפחיד מבוסס מיתוסים שאינו מדעי ולא מקדם לשום מקום.

והכי חשוב - באם הפנמת את ההבנה הכוללת, את היום מבינה שהדגש הטיפולי חייב להיות בפוקוס עלייך, ולא על העובר.

אל תדאגי - הוא יזרום איתך ברגע שתיהיי מסודרת ומאוזנת עבורו:)

אז לסיכום התהליך הארוך של המאמרים הללו, מקווה שנהנית, ושאת יותר יודעת עכשיו איך לעזור לעצמך.

תאמיני בבורא עולם ובמנגנון ההריון הנפלא שהוא ברא, תיישמי את כל הטיפים שהתחברת אליהם,

ותמיד מוזמנת לשאול, לשתף ולהתייעץ בכל עניין.

נהנית מהמאמר?

אל תשכחי לשתף, לעשות לייק ולהשאיר תגובה!!!

זה הכח שלנו:)