כשההריון כואב: המדריך המקצועי שישנה לך את התמונה - חלק ג'. אש בגרון: הבנת הצרבת בהריון ופתרונות יעילים

מאת שרה פרוינד

מומלץ לקרוא אחרי חלק א' וחלק ב' של הסדרה

 אין כמעט אישה שלא חווה במהלך ההריון שלה, בשלב כזה או אחר ובעוצמה כזו או אחרת, את התחושה הכואבת והמציקה של הצרבת. אש בגרון.

מיד היא מנסה להקל, מים בד"כ לא עוזרים, אז מה כן?

מי שעלתה על זה, בטח מילתה את המקפיא בקרח זמין ובארטיקים, מנשנשת רוב היום מלפפון ושקדים, וכמובן נמנעת ממטוגנים ואכילה לפני השינה.

ועם זאת, מי שבאמת סובלת מהתופעה, יודעת שזו עזרה מאוד מוגבלת, ואפילו תכשירים רפואיים לא נותנים מענה שלם.

אם כך, כהרגלנו, נתחיל להעמיק בסוגיה מהיסוד, על מנת להבין אותה באופן מיטבי וכך בע"ה לקבל מענה רחב ויעיל יותר בע"ה.

מה זה וממה זה נגרם?

צרבת היא למעשה התחושה שנוצרת בעקבות זליגה של חומציות הקיבה אל תוך הוושט.

הקיבה היא איבר ייחודי המסוגל להכיל חומציות גבוהה במיוחד, לעומת שאר הרקמות בגוף שאינן בנויות לכך.

נוזל ברמת חומציות גבוהה פשוט שורפת את פלורת הושט ולכן זו התחושה.

בבסיס מה שמונע מחומציות הקיבה לזלוג החוצה, זה שסתום הנמצא בין הקיבה לבין הושט, האמור לספק מעבר חד צידי. כלומר שהאוכל נכנס לקיבה אבל לא אמור לצאת ממנה דרך הדלת הזו.

במהלך ההריון, כמה מן השינויים הפיזיולוגים שאנו חווים בעקבותיו, משפיעים על המנגנון הזה.

א.   מערך הורמונלי מוגבר בפרוגסטרון ורלקסין

על מנת למנוע כיווץ של הרחם לפני הלידה, מופרש כבר מתחילת ההריון הורמון הפרוגסטרון בכמות מוגברת. הורמון זה מרפה שרירים חלקים, ולכך השפעות רבות, בין היתר היחלשות השסתום המדובר.

גם הרלקסין המגיע להוסיף גמישות ברקמות שונות ובמפרקים, על מנת לאפשר אגן מותאם ללידה, ומתיחה בעור בלי נזק, יוסיף השפעה על יעילות השסתום שלנו.

ב.    לחץ מכני על הקיבה

ככל שהקיבה תהיה דחוסה יותר, הלחץ בה עולה ועלול "לשפוך" מתוכנה גם כלפי מעלה. ממש כמו בלון מלא במים הסגור בגומיה, שאם נפעיל עליו לחץ, המים יכולים לצאת.

כך שקיבולת הקיבה שלנו מעט יורדת מהרגיל, ועם התקדמות ההריון, הרחם גדל, העובר מתיישב בכלוב הצלעות, והלחץ על הקיבה אדיר.

ג.     מתח בסרעפת הנשימתית

הסרעפת הנשימתית נמצאת ממש מתחת לריאות והיא כמעין כיפה שרירית המתכווצת ומרפה כדי למלאות ולרוקן אותם.

באזור כיפת הסרעפת נמצא "חור" שדרכו עובר בין היתר הושט בחיבורו לקיבה.

מתח שרירי מוגבר בסרעפת משפיע ביותר על תפקוד השסתום, וממילא מעודד את הצרבות המדוברות.

ד.     לחץ ומתח רגשי

כן, גם אם לא אוהבים לדבר על הפן ה"פסיכולוגי" בעניין, יש לו בסופו של דבר תוקף ביולוגי.

שניים מתוך העצבים הקרניאליים המווסתים לנו את מערכות העצבים, מעצבבים את הסרעפת.

אלו הם עצב הואגוס ועצב הפרניק, שמשפיעים על המנגנונים העצביים הסימפטתים והפראסימפטטים שרגע במילים עממיות: לחץ מול רוגע.

מתח נפשי ורגשי הנובע מקצב ואיכות חיים, התמודדויות, מחשבות ורגשות, משפיע על המתח העצבי הסרעפתי וממילא על מנגנון יעילות השסתום בין הקיבה לבין הושט.

אז עכשיו בואו נראה מה ניתן לעשות מול כל גורם

א.   מערך הורמונלי

לצערי לכך אין פתרון. זהו נתון ביולוגי. ההורמונים הללו חשובים ביותר עבור ההריון, ולא ניתן להעלים אותם בלי לסכן אותו.

מה שכן, לכל אישה יש רגישות אחרת והפרשה שונה של אותם הורמונים, ולכן אנו חוות תופעות באופן שונה אחת מהשנייה.

ב.    לחץ מכני על הקיבה

כאן יש לנו בהחלט יכולת השפעה.

ראשית מבחינת קיבולת הקיבה, כאמור נקפיד על ארוחות קטנות, לא שומניות / מטוגנות / חריפות / מתובלות מדי, וכמובן לא לפני השינה.

שנית, על מנת להפחית את הלחץ על הקיבה, נקפיד ביותר על הגדלת המרחק בין הקסיפואיד (קצה עצם החזה מלפנים) לבין הפוביס (החלק הקדמי של האגן).

נוכל לעשות זאת ביישום יומ-יומי של כללי היציבה והישיבה שפירטנו במאמר הקודם.

שלישית, תחזוק איזון והרפיה בשרירים וברצועות העוטפים את הרחם, יגדילו את המרחב ההריוני שיתפרס באופן רך יותר ויפחית את הלחץ על הקיבה.

תרגילים היכולים להועיל בין היתר יהיו תרגילים המשחררים את הפסואס, וכן טיפול ידני מקצועי יוכל להחזיר איזון ברצועות הרלוונטיות.

ג.     מתח בסרעפת הנשימתית

גם כאן יש לנו דרכים רבות לעזור.

ראשית חשוב ביותר לתחזק שחרור והרפיה בכלוב הצלעות ובסרעפת עצמה.

ניתן לשלב עיסוי עצמי שגרתי יום-יומי בסרעפת ובשרירים הבין צלעיים – בעזרת שמן נעסה בעדינות את הגבול התחתון של כלוב הצלעות מהמרכז ולצדדים עד שנרגיש שהאזור התרכך. לאחר מכן עם הידיים נעשה כמו תנועת "מסרק" עם האצבעות ונעבור בעדינות בחלקים שבין הצלעות.

כמו כן התמדה על תרגילי נשימות בסיסיים 2-3 פעמים ביום, תשמר הרפיה ואיזון.

במקרים יותר קיצוניים, טיפול מקצועי אוסטאופתי, יחזיר איזון ויוכל לשחרר יותר לעומק את הרקמות ולהביא להקלה משמעותית.

ד.     לחץ ומתח רגשי

לכאורה נראה כדבר שולי, אך כפי שהסברנו, עם השלכה ישירה.

בעוד שיחסית קל לשחרר שרירים ורצועות, כשמגיעים לנפש, הדברים הרבה יותר מורכבים...

אז באופן כללי חשוב לשים לב לגורמים המלחיצים ומדאיגים שנוכחים בחיי היום-יום, ולנסות לראות אם יש אפשרות להוריד חלק מהם.

נשמע קשה? נוכל אולי להרחיב בהמשך על עקרונות כמו סדר עדיפויות והאצלת סמכויות למשל.

חיזוק תודעה חיובית המעודדת לקיחת דברים בקלות יותר, תעזור לנו להיות רגועות ונינוחות.

בנוסף מומלץ להעצים בכמות ובאיכות את הגורמים המרגיעים והמפנקים אותנו – תחביבים, שיעורי התעמלות, הליכות, זמני איכות עם הבעל או חברות, יציאות נחמדות ועוד.

גם סיוע של רפואה אלטרנטיבית כגון עיסוי משחרר, רפלקסולוגיה מרגיעה, דיקור ורסקיו מומלצים מאוד.

וכמובן שאם ישנו היבט רגשי מסיבי ומעיק במיוחד, מומלץ לפנות לפי הצורך לתמיכה רגשית קלילה.

נהנית מהמאמר?

אל תשכחי לשתף, לעשות לייק ולהשאיר תגובה!!!

זה הכח שלנו:)