כשההריון כואב: המדריך המקצועי שישנה לך את התמונה - חלק ב'. הגוף כמיכל: הבנת הכאב וכלים לאיזון מחדש

מאת שרה פרוינד

אז בחלק א' (ולמי שטרם קראה, מומלץ ביותר לקרוא אותו לפני חלק זה) עשינו סדר ברמה הפיזיולוגית של ההיבטים בהריון מאוזן לבין אלו שבהריון לא מאוזן.

וממילא עכשיו הגיע הזמן קצת לצלול יותר לעומק בהבנה ובגישה שלנו כאשר אכן יש לנו סימנים של הריון לא מאוזן.

ממה הם נובעים? האם הם מסוכנים? למה ניתן לשייך אותם?

ומה ניתן לעשות במקרים אלו?

אז לפני שנפרט סוגים רווחים ושונים, אני רוצה קודם לעשות מעט סדר בעניין ההבנה של מהו כאב בכלל, ובפרט על מה הוא מעיד כשזה מגיע לרמה של הריון ולידה?

כאב – מוגדר כחוויה המתהווה ממסרים עצביים המתפרסים על פני חדרי המוח השונים, וגורמים לתחושה בלתי נעימה שאמורה להוביל אותנו לפעולה מסויימת.

למעשה כאב זה אזעקה, וזה אחד הדברים הכי דומיננטים במערכת ההישרדותית שלנו.

כאב זה התרעה שמשהו לא תקין ודורש מאיתנו התייחסות.

ולכן לעולם לא נוכל לפתור כאב שנחוש בהריון כאל משהו שממילא כולן חוות, וזה יעבור אחרי הלידה... שכן בגישה זו, אנו לגמרי מתעלמות מאזעקה ועלולות לפספס התייחסות חשובה לדבר שלילי שיכול להשפיע לרעה בהווה ובעתיד.

ההסתייגות היחידה להגדרה הנ"ל, תהיה בהקשר הלידה, שאז לא נגדיר שהכאב הפיזיולוגי בה הוא בלתי תקין.

ייתכן ויהיה כאב בלתי תקין בלידה, אבל כאב סטנדרטי של צירים הוא תקין והוא קורא לנו לפעולה מסוג אחר שעל כך אולי נפרט במסגרת מאמר נפרד:) 

בריף קטן בתמונה אנטומית גלובלית

בהמשך לגישה שהעלנו במאמר הקודם, נבין שלמעשה הגוף שלנו במהלך ההריון הינו מיכל מורכב ומושלם שמכיל את ההריון ואת העובר.

כאשר אנו בהריון מאוזן, המיכל שלנו רך, נינוח וגמיש, ולכן ממילא העובר נע ברכות בתוכו, מה שחשוב להתפתחות התקינה שלו מבחינות רבות, ולקראת הלידה יאפשר לו להתבסס באופן מיטבי לקראת המעבר לעולם בע"ה.

אולם כאשר המיכל לא הרמוני ומאוזן, ממילא לעובר הרבה פחות נוח בפנים – זה כמו להיתקע כל הזמן בין קירות קשיחים, ויהיו סיכויים פחותים להתבססות מיטבית.

וכמובן במה שנוגע לתחושה שלנו – יגיעו הכאבים...

אותו ה"מיכל" ממש הוא הרחם, המכיל את העובר בתוך שק מי השפיר, ומים תופסים את צורת הכלי בו הם נמצאים.

הרחם הינו איבר שרירי המחובר לגוף ע"י רצועות, ומכלול שרירים עוטפים אותו ועוברים לצידו.

על כן כל שריר או רצועה שאמור להיות ברמת מתח תקינה ובאיזון יחד עם השריר או הרצועה בצד הנגדי, שיהיה מתוח או קצר מדי, רפוי או בכיווץ יתר, ישפיע באופן ישיר על צורת הרחם, האיזון של כלל השלד – שריר שלנו, ועל העצבים העוברים ביניהם ובתוכם.

כך באופן פשוט, אנו מבינות את התיאור שהארכנו במאמר הקודם בהגדרת הריון מאוזן ולא מאוזן.

הגוף שלנו שהוא המיכל הגדול, המכיל את המיכל הקטן יותר, הרחם, המכיל את העובר.

ברגע שהוא מאוזן, אנו מרגישות טוב וכך גם העובר והסיכויים ללידה קלה גבוהים יותר. לעומת במצב של חוסר איזון, אנו נחוש בכאבים, לעובר לא יהיה נוח, ועלולה להיות לידה מורכבת יותר.

ולכן כל כך קריטי לא לזלזל בסימנים ולא רק מהסיבה שאין סיבה לסבול לחינם, אלא כי זו התעלמות מסימן חשוב לאי נוחות העובר בהריון ולקראת הלידה.

רוצות קצת פרקטיקה?

המסקנה השנייה החשובה היוצאת מכל הפירוט הזה היא ההבנה שלרוב התופעות, המענה הפשוט והנכון יהיה באיזון מחדש של המיכל שלנו.

על בסיס הבנה זו פותחו שיטות טיפוליות רבות בכל העולם, כמו למשל ספינינג בייביז, ע"י גייל טולי מיילדת ממיניסוטה (ארה"ב), עיסוי סובדה מסורתי הכולל טכניקות של שחרור והרפית רצועות הרחם והשרירים הסובבים אותו ועוד.

מצד אחד, מאוד מפתה כבר להאריך בכל סוגי ההגדרות והשמות המפוצצים כמו סיפיזיוליזיס, סכיאטיקה ועוד, אבל חשבתי לנכון כרגע להתמקד במעט פרקטיקה, ולשמור את הפירוטים המרתקים לשלל התופעות הרווחות ביותר לחלקים הבאים בע"ה.

הפרקטיקה הפיזיולוגית היא לשמר שגרת תפקוד התואמת את דרישות הגוף שלנו בכלל ובהריון בפרט. זוהי למעשה מודעות של התנהלות נכונה כל הזמן.

כשאת עומדת, תזכרי לצמוח כמו עץ השולח ענפים מעלה. את מרגישה את הרצפה, עמוד השדרה שלך ארוך, ישר וזקוף וכל שרירי הליבה מגוייסים לייצב אותך.

שימי לב להקשתה שלך בגב באזור המותן, ואם היא שקועה, תגלגלי אגן פנימה. הבטן מיד יותר גבוהה, אסופה ופחות מעמיסה על האגן.

הכתפיים רפויות ורחוקות מהאזניים, קודקוד הראש מגיע לשמים והסנטר פונה מעט לכיוון בית החזה. כך העורף ארוך ושרירי הצוואר מאוזנים.

תמיד תשלבי תנועה קלה באגן – מדי פעם סיבובים או מצד לצד, בכל דבר שאת עושה בשגרה. התנועה היא זרימת החיים ברקמות, את גמישה וקלילה.

הקפידי על ישיבה זקופה, על עצמות הישיבה, עם נטייה קלה קדימה, ואם העבודה שלך דורשת ישיבה ממושכת, הצטיידי בכדור פיטה המתלבש על הכסא וכך תוכלי להעניק באופן תמידי גמישות ותנועה באגן.

לספה השוקעת, המזמינה אותנו לרבוץ בסוף היום, נגיד כרגע שלום, נחזור אליה בהנקה, כרגע לא טוב לנו לקבע פנימה את עצם הזנב ולמתוח את כל זוקפי הגב והשרירים הבין חולייתיים.

במהלך היום נשלב מדי פעם קצת מתיחה של גיד אכילס, למשל ע"י הורדת רגל לאחור מקצה מדרגה או כל תרגיל דומה שנותן לנו את תחושת המתיחה בחלק האחורי תחתון של השוק.

כמו כן, לפחות פעם ביום (למשך 2 דקות), נעשה נענועי אגן קלים בעמידת שש. תנוחה זו מערסלת את הרחם, משחררת את הרצועה הקדמית, ומרפה את כל השרירים והרצועות האחוריים.

תבחרי לך התעמלות עדינה שתוכלי להתמיד בה פעם בשבוע – שחיה, יוגה, פילאטיס עדין וכד' יתחזקו איזון והרמוניה.

וכמובן אל תשכחי לנשום. עצרי שלוש פעמים במהלך היום לשתי דקות נשימה עמוקות. זה הכל.

ואחרי היום הארוך, רווי הפעילות, קחי לך דקה עם שמן כלשהו ועסי בעדינות את כל השרירים העוטפים את הרחם. החל מצידי הישבן המתוחים, ודרך המותן, עד כלוב הצלעות והשרירים הבין צלעיים.

חשוב שתשני בתנוחה אופטימלית: על הצד, כשאת נתמכת באופן נוח ע"י כריות מפנקות, הרגליים מעט מקופלות, ושימי הגבהה בין הברכיים ובין הקרסוליים על מנת לשמר "פיסוק ברוחב אגן" במהלך הלילה. באופן זה, שום רצועה לא אמורה להיתפס במהלך הלילה.

הקפדה על כל הנ"ל תעודד את האיזון התמידי של הגוף והרחם, ושל מערכת העצבים שלנו.

הרגלים אלו יכולים גם לעודד חזרה לאיזון שיצא מעט ממקומו.

אולם במקרים יותר מסובכים, ובהם למשל נתפסה ממש רצועה, נצטרך אמצעים קצת יותר ממוקדים.

ולכן אם כואב לך ואת מנסה את השינויים וההצעות הללו, וזה לא פותר לך עד הסוף את הבעיה, למרות שאני בטוחה כי כבר תחושי הקלה מסויימת, אל דאגה – בע"ה בחלקים הבאים נפרט יותר וכך תוכלי לקבל מענה מדוייק יותר עבורך:)

נהנית מהמאמר?

אל תשכחי לשתף, לעשות לייק ולהשאיר תגובה!!!

זה הכח שלנו:)