החורף של הפוריות והיצירה

למה הגוף צריך את ה"כלום"?

על צמיחה נסתרת והיופי שבהמתנה

מאת שרה פרוינד

עצרי רגע. הסתכלי החוצה על העצים.

את רואה אותם? ערומים, חשופים, נראים כמעט מתים. ענפים חשופים לרוח, בלי עלים, בלי פרחים, בלי פירות. כאילו שום דבר לא קורה.

אבל זה רק נראה כך.

כי בדיוק עכשיו, בתוך הגזע הערום הזה, משהו מדהים מתרחש. השרף עולה. החיות זורמת. העץ מתכונן לאביב הבא - אבל את לא רואה את זה. זה קורה בסתר.

ואולי זה בדיוק מה שקורה גם בתוכך.

האביב שאנחנו כל כך רגילות אליו

אנחנו רגילות לחשוב על פוריות במונחים של "אביב" - פריחה, ביוץ, יצירה, תוצאה.

אנחנו רוצות לראות ביצית בשלה, מחזור מסודר, בדיקת הריון חיובית, תינוק בזרועות.

אנחנו רוצות תוצאות. דברים שאפשר לראות, למדוד, לספור.

ואז אולי מגיעה תקופה ש"כלום לא קורה".

נשים רבות חוות במהלך החיים קשיים בפריון - חוסר איזון הורמונלי, אי ביוץ, מחזור מאחר, או שפשוט כלום לא זז. ואנחנו מרגישות תקועות, מתוסכלות, כאילו הגוף שלנו לא עושה את העבודה שלו.

אבל את יודעת מה? אין דבר כזה "כלום".

המאמר הזה מוקדש עם נימה מיוחדת למתמודדות פריון, אולם הוא מתאים לכל אישה באשר היא, כי פוריות נשית היא לא רק ילודה, אלא הרבה מעבר.

הסוד של ט"ו בשבט - למה חוגגים דווקא בחורף?

יש משהו מופלא שקורה בחודש שבט.

אנחנו חוגגים את ט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות - דווקא כשהעצים ערומים לחלוטין. לא באביב, כשהם מלאים פרחים ופירות, אלא דווקא בחורף, כשהם נראים חשופים וריקים.

למה?

כי בדיוק בזמן הזה, העיקר קורה.

רש"י מסביר (מסכת ראש השנה יד ע"א): "שכבר עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה".

תקראי את זה שוב: "עלה השרף באילנות".

השרף - החיות, האנרגיה, הכוח - עולה בתוך העץ דווקא בחורף. מבחוץ לא רואים כלום. אבל בפנים? הכל בתנועה.

העץ אוגר כוח. הוא מכניס את כל המשאבים שלו לשורשים. הוא בונה את הבסיס לאביב שיבוא.

והוא לא מת. הוא מתכונן.

החורף בגוף שלך - התהליכים הסמויים

וכך גם בגוף שלך.

יש תקופות שמרגישות כמו "תרדמת". תקופה שבה הגוף מבקש מנוחה. ימים שבהם את פשוט מרגישה שהכל איטי, כבד, שום דבר לא זז.

אבל הגוף שלך לא "לא עושה כלום".

הוא אוגר. הוא מתמלא. הוא בונה את הבסיס לפריון הבא.

בואי נחשוב על כמה מהתהליכים הסמויים נשיים, גם כשאנחנו עדיין לא רואות את התוצאה:

• לפני ההתעברות - הביצית עוברת תהליך הבשלה ארוך ומורכב, שמתחיל כשבועיים לפני שהיא בכלל משתחררת מהשחלה. את לא רואה את זה, אבל זה קורה.

• בלידה - יש את הפאזה הלטנטית, שלב סמוי שבו הגוף מתחיל להתכונן לצירים אמיתיים. זה יכול לקחת שעות ואפילו ימים - ואת לא מרגישה כמעט כלום. אבל התהליך כבר התחיל.

• בגיל ההתבגרות - יש לנערה תקופה ארוכה של הבשלה הדרגתית לנשיות. השינויים מתחילים הרבה לפני הווסת הראשונה, ואחריה תקופה ארוכה של גדילה והכנה. זה לא קורה בבת אחת. זו בניה איטית ועמוקה.

בחיים בכלל - יש לנו תחנות הבשלה. תקופות שבהן אנחנו בונות תבונה, ביטחון, בגרות. כאילו לא קורה "הדבר עצמו", אבל בלעדיהן הוא לעולם לא יקרה.

החורף ברפואה הסינית - זמן של אגירה

ברפואה הסינית, החורף הוא העונה של אגירה.

זה הזמן שבו הטבע מכניס את כל האנרגיה פנימה, לשורשים, למעמקים.

לא כי הוא חלש. אלא כי הוא מתכונן לפריחה הבאה.

וגם בגוף האישה - כשנדמה שכלום לא קורה - הגוף לא מתבטל. הוא אוגר משאבים: דם, רירית, איזון הורמונלי, כוח חיוני.

כשאת נחה, כשאת לא דוחפת, כשאת נותנת לגוף לנשום - הוא עושה עבודה עמוקה שאת לא יכולה לראות.

הסכנה שב"לפרוח בכוח"

אבל אנחנו לא אוהבות "חורף".

אנחנו רוצות אביב כל הזמן. אנחנו רוצות לראות תוצאות, להרגיש שמשהו קורה, לדעת שאנחנו מתקדמות.

ולכן, כשלא הולך לנו, אנחנו מנסות "לאלץ" את הגוף. לגרום לו לייצר זקיקים וביציות ללא הפסקה. לדחוף, לזרז, להכריח.

אבל מה קורה כשמנסים לגרום לעץ לפרוח בחורף? הוא לא מצליח. ואם הוא מצליח - הפרחים חלשים, נובלים מהר, לא הופכים לפרי.

העץ צריך את החורף. הוא צריך את ה"כלום".

ואת?

לפעמים הגוף שלך אומר לך: "רגע. אני צריכה למלא מצברים".

וכשאת מקשיבה - כשאת נותנת לעצמך לנוח, להאט, לקחת חופש יום אם את צריכה, לא לדחוף לזירוז בלידה אם הגוף עוד לא מוכן, לקחת הפסקה קטנה מטיפולים אם זה מה שהגוף מבקש -

הלחץ יורד.

ואת יודעת מה קורה כשהלחץ יורד? הקורטיזול יורד. ההורמונים חוזרים לאיזון. והגוף יכול סוף סוף לעשות את מה שהוא צריך לעשות.

הורדת הלחץ היא בעצמה המפתח לפוריות.

>מומלץ לקרוא את המאמר פוריות בגובה העיניים: מה באמת צריך לדעת לפני שמתחילים לדאוג

החורף ביצירתיות ובחיים - הזרע באדמה

והרעיון הזה לא נכון רק לגוף.

הוא נכון לכל תהליך יצירתי בחיים.

חשבי על זרע שנזרע באדמה. מה קורה שם, בחושך, מתחת לפני השטח?

הזרע מתפקע. הוא שולח שורשים. הוא סופג מים ומינרלים. הוא בונה את הכוח שיאפשר לו לפרוץ את האדמה ולצמוח כלפי מעלה.

את לא רואה שום דבר. אבל הכל קורה.

וכך גם ברעיונות, ביצירתיות, בעבודה, בלימוד:

יש שלב של הבשלת רעיון. של הטמעת תודעה. של עיכול פנימי. ואז - פריצה.

חשבי על אמן שיושב מול קנבס ריק. נדמה שהוא לא עושה כלום. אבל בפנים? הרעיון מתגבש, התמונה נבנית, היצירה מתפתחת.

חשבי על אישה שבונה תבונה וביטחון עם השנים. לא קורה בבת אחת. זה תהליך איטי, סמוי, עמוק.

והחורף - זה המקום שבו התהליך הזה קורה.

כשהגוף מבקש מנוחה - זה בסדר

ויש עוד משהו חשוב שצריך להגיד.

לפעמים הגוף שלך מבקש מנוחה לא כי יש לו "בעיה", אלא כי הוא צריך להתמלא מחדש.

הרבה פעמים אני מקבלת פניות מנשים עם שיבוש הורמונלי לאחר לידה, או לאחר נישואין או בתקופות עמוסות ומאתגרות שהן חוות.

זה בד"כ לא בא להתריע על בעיה שורשית, אלא על הצורך לנתב כרגע את המשאבים של הגוף והנפש למה שהוא הכי זקוק.

יש נשים שבזמן הווסת מרגישות חולשה, עייפות, צורך לנוח. וזה בסדר גמור.

את לא צריכה להעלים את זה. את לא צריכה "לדחוף" את עצמך להמשיך לתפקד כרגיל.

זה הזמן של הגוף שלך להתכנס, להיות פנימה, לנוח.

ולכל הנשים היקרות המתמודדות עם תהליכי פריון מפרכים וסוחטים, שלפעמים מרגישות פשוט בקצה מכל הבחינות, זה בסדר גמור ואף מומלץ לקחת רגע הפסקה ונשימה מחודשת.

וכשאת נותנת לעצמך את ה"חורף" הזה - את בעצם מאפשרת לגוף שלך להיות מלא ומוכן לאביב הבא.

אז אם את מרגישה "תקועה" החודש, תסתכלי החוצה על העצים הערומים.

הם לא מתים. הם לא נכשלים. הם לא "לא עושים כלום".

הם עושים בדיוק את מה שאת עושה: מתחזקים מבפנים.

השרף עולה. השורשים מתמלאים. הכוח נאגר.

והאביב יגיע כשהשורשים יהיו מלאים.

מה את יכולה לעשות עכשיו?

תני לעצמך את הזמן הזה.

תתעטפי. תנוחי. תאכלי חם. תשתי משהו מרגיע.

אל תדחפי את הגוף שלך לעשות משהו שהוא לא מוכן לו.

אם את צריכה להפסיק טיפולים לחודש או לתקופה - זה בסדר.

אם הגוף שלך מבקש יום מנוחה - תני לו.

אם את מרגישה שאת צריכה פשוט להיות, ולא לעשות - זו הבחירה הנכונה.

כי העיקר קורה דווקא כשלא רואים את התוצאה.

העיקר קורה בחורף.

השרף כבר עולה בתוכך, והאביב עוד יגיע בע"ה.

נהנית מהמאמר?

אל תשכחי לשתף, לעשות לייק ולהשאיר תגובה!!!

זה הכח שלנו:)