סבלנות פעילה: התודעה הנכונה לקידום לידה ולחיים

מאמר מאת שרה פרוינד

היום אני רוצה לחלוק איתכן את אחד המושגים החשובים ביותר שפיתחתי לאורך שנות עבודתי כדולה ומהווה תובנה עמוקה במיוחד - סבלנות פעילה, שבאופן מפתיע כל כך מתאים לתקופה הנוכחית, בה אנו ממתינים לגאולה, וארחיב על כך בסוף המאמר בע"ה.

סבלנות פעילה - מושג שמשנה לחלוטין את הגישה ללידה, ושמבוסס על הבנה מדעית עמוקה של הפיזיולוגיה הטבעית של התהליך, ועל מידת העשייה הנכונה שיש לנו בו.

מה זו סבלנות פעילה?

סבלנות פעילה מורכבת מצמד המילים הנראה כסתירה: סבלנות – פעילה.

• סבלנות - המתנה מכבדת

• פעילה – פירושה להיות באקטיביזם השפעתי

נשמע מנוגד? ובכן לא ממש.

סבלנות פעילה באה לאמר לנו שבשונה מהמתנה פאסיבית, שכך אולי יכולנו לפרש את המושג סבלנות, עלינו להיות בהמתנה אקטיבית.

כלומר – תוך כדי שאנו ממתינות לרגע שהדברים יקרו, ומכבדות את הקצב שלהם בסבלנות, אנו גם ממשיכות לפעול באופן מכוון ותומך בגוף שלנו תוך כיבוד הקצב הטבעי שלו, ובכך עושות את תפקידנו במקסימום.

אחד הדברים החשובים ביותר שעלינו לפתח לקראת לידה, זה מידת הסבלנות, שזו אגב אחת המידות הכי נדרשות ע"מ לגדל ילדים, וכמו שאני תמיד אומרת בקורסים: הלידה היא הנחיית הורים מקוצרת.

כדי ללדת צריך סבלנות.

המון סבלנות.

המדע מאחורי הקצב הטבעי של הלידה

הקסם ההורמונלי

המדע מלמד אותנו שלידה היא תהליך הורמונלי מורכב שמתבסס על מערכת משוב עדינה בין מוח האם למערכת השלייתית-עוברית:

לקראת הלידה הפרוגסטרון - יורד בדיוק ברגע הנכון כדי לאפשר תחילת התהליך, ואז במהלכה, יגיע אוקסיטוצין - הורמון הלידה המרכזי, המופרש בפולסים טבעיים ועולה בהדרגה, וזה יהיה הביטוי לצירים בד"כ.

במקביל יופרשו אנדורפינים, משככי הכאב הטבעיים, העולים ככל שהלידה מתעמקת ומביאה את הגוף לאתגר.

ובשיא, ניפגוש קטכולמינים, הורמוני הלחץ ההכרחיים המעניקים את האנרגיה לדחיפות הסופיות.

למה חשוב להבין את זה? כי ממילא כל הפרעה חיצונית (זירוזים, לחץ זמן, סטרס) משבשת את המערכת העדינה הזו ויכולה לגרום להאטה או עצירה של התהליך.

הקצב האינדיבידואלי

מחקרים מראים כי אין שני מקרי לידה זהים. הזמן הנדרש להרחבת צוואר הרחם יכול להשתנות באופן דרמטי: לידה ראשונה נעה בין 12 ל 20 שעות בממוצע ולידה חוזרות בין 6 ל 8 שעות בממוצע

אולם הטווח הטבעי הוא הרבה יותר רחב, ולידות של 3 שעות או 30 שעות יכולות להיות תקינות לחלוטין!

סבלנות פעילה – איך זה נראה?

1. לא יודעים מתי הלידה תתחיל – ומחכים בסבלנות!

זירוזים למיניהם (כן, גם אלו הנחשבים טבעיים) אינם מומלצים בהיעדר סיבה רפואית מוצדקת. לכל תינוק יום מיוחד ושעה ייעודית לו להיוולד, ולכן גם אם קשה כבר לסחוב (ובמיוחד בחום הקיץ), עדיין נמתין בסבלנות.

עם זאת – כן נכין כמו שצריך את הגוף, הנפש והבית לקראת הלידה! ואם אכן יש צורך אמיתי בזירוז לידה, אזי נפעל בהתאם.

סבלנות פעילה תוכל אם כן להתבטא ב:

• הכנה גופנית מותאמת: למשל- חליטות עלי פטל, פעילות גופנית, עיסוי פרינאום

• הכנה רגשית: טכניקות הרפיה, ניקוי פחדים, חיבור לתינוק

• הכנה סביבתית: ארגון הבית, תיק לידה, ציוד לתינוק

• הכנה מקצועית: בניית צוות תומך (דולה, מיילדת, רופא)

• ועוד

2. לא יודעים כמה זמן הלידה תיקח – ומכבדים את הקצב שלה בסבלנות!

לכל לידה קצב משלה. קצב נכון וייחודי שמתאים לפתיחת צוואר הרחם, ולהתקדמות העובר בתעלה.

כל רצון ופעולה חיצונית על מנת לזרז את התהליך, בהיעדר סיבה רפואית מוצדקת, מוכח מדעית כמגביר סיכון לסיום לידה באופן אגרסיבי יותר.

הגוף פועל בהרמוניה, ובונה במהלך הלידה תשתית הורמונלית מדוייקת. קצב הלידה מכוון בידי בורא עולם, וכי נתיימר לדעת יותר טוב ממנו מהו הקצב הנכון?!

ועם זאת – כן נפעל במהלך הלידה באופן שהוא בהלימה פיזיולוגית כדי שהלידה אכן תתקדם כמו שצריך ולא חלילה תיתקע.

סבלנות פעילה תוכל אם כן להתבטא ב:

• תמיכה בתנוחות פיזיולוגיות: הליכה, ישיבה על כדור, תנוחות שעוזרות לכבידה ולתנועת האגן

• טכניקות נשימה מותאמות: נשימות עמוקות שמעודדות רפיון ואספקת חמצן מיטבית לרחם

• הידרותרפיה: שימוש במים חמים (מקלחת, אמבטיה) להקלה על כאב ועידוד התקדמות

• עיסוי ולחיצות: נקודות לחץ שמעודדות שחרור אוקסיטוצין טבעי

• יצירת אווירה תומכת: עמעום אורות, מוזיקה רגועה, צמצום הפרעות

• ועוד

3. לא יודעים כמה לחיצות נצטרך – לא ממהרים ומאפשרים לתינוק להגיע בסבלנות!

אין כאן עניין לנצח בתחרות של הכי פחות לחיצות. במיוחד בלידה ראשונה, כאשר תינוק בא לעולם, הוא בד"כ לוקח את הזמן שלו. וזה בסדר.

סבלנות בשלב הזה, למרות שהיא מאתגרת ביותר, ממזערת סיכויים לפגיעה ברצפת האגן שלנו, ומאפשרת הגעה רכה של היילוד לעולם.

ועם זאת – כן נירתם למשימה באופן לחיצות אפקטיבי ויעיל שיסייע לתינוק.

סבלנות פעילה תוכל אם כן להתבטא ב:

• דחיפות פיזיולוגיות: לחיצה רק כשהגוף דורש ובאופן הנכון

• תנוחות אופטימליות: תנוחות זקופות או צדדיות שמנצלות כבידה ומגדילות את חלל האגן

• נשימה מכוונת: שמירה על אספקת חמצן לתינוק גם בזמן הדחיפות

• הגנה על הפרינאום: תמיכה וחימום רקמות למניעת קרעים

• ועוד

הפרדוקס של השליטה

אחד ההיבטים העמוקים ביותר בסבלנות פעילה הוא הפרדוקס: אנחנו משיגות שליטה על ידי ויתור על שליטה.

איך זה עובד?

• אנחנו לא שולטות על התזמון, אבל כן על ההכנה

• אנחנו לא שולטות על הכאב, אבל כן על התגובה אליו

• אנחנו לא שולטות על מהירות הלידה, אבל כן על התנאים שיעודדו אותה

הלידה שלך תהיה ייחודית לך. הקצב שלה, הזמן שלה, והאופן שלה. תפקידנו הוא לא לשלוט בה, אלא ללוות אותה בחכמה.

תאמיני בגופך. תכיני את עצמך. תפעלי בתבונה. תחכי בסבלנות.

זו האמנות של הסבלנות הפעילה - להיות נוכחת בלי להיות דחופה, להיות מוכנה בלי לכפות, להיות חזקה בלי להיות קשיחה.

תזכרי: את לא מחכה ללידה - את משתתפת בה.

את הלקח העמוק הזה אנו נקח לחיי האמהות

סבלנות פעילה היא לא רק עיקרון לידה - זו פילוסופיה של חיים שמלווה אותנו בכל תהליכי הגידול וההורות: נדרשת לנו סבלנות והתאמה לכל תהליך ההתפתחות של התינוק ולהנקה, ולאחר מכן עוד יותר בגידול הילד, עם כל האתגרים שעלולים להופיע.

התובנה הזו על סבלנות פעילה לא נשארת רק בחדר הלידה - היא מלווה אותי גם כשאני חושבת על המצב שלנו כיום, על ההמתנה הקשה והמלאה ציפייה שכולנו חווים...

והנה ההקשר לעקבתא דמשיחא -

"ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו"

לחכות – כן, כבר 2000 שנה (!), ועכשיו שזה עוד יותר קשה, עדיין לא מתייאשים ויודעים שיגיע, בזמן שבורא עולם יחליט.

ובינתיים - להכניס עשיה חיובית במקסימום כדי לקרב את הישועה! ולדעת שכל חיזוק בבן אדם לחברו, בתורה ומצוות, מכינה אותנו עוד ועוד לקראתה. שכל פרק תהילים ותפילה מקרבים אותה עוד ועוד.

ממתינים? כן!אבל לא בחיבוק ידיים!

ממש כמו לידה...

וכשם שבלידה אנחנו לומדות שהכוח האמיתי נמצא בשילוב של כניעה לתהליך עם פעילות מכוונת, כך גם בהמתנה לגאולה - הסבלנות הפעילה שלנו היא בעצמה חלק מהתהליך המביא אותה.

נהנית מהמאמר?

אל תשכחי לשתף, לעשות לייק ולהשאיר תגובה!!!

זה הכח שלנו:)