בין המ'צירים' בלידה - התגלית שתשנה לך את כל הפרספקטיבה

מאת שרה פרוינד

חשבת פעם מהי התחושה הדומיננטית בלידה? איזו תחושה במצטבר יותר תחושי?

אמנם הקונוטציה הראשונה והעיקרית בהקשרה היא כאב. הצירים מפורסמים בתחושתם המאתגרת ועל כך רוב הנשים שעברו לידה מעידות. וכמובן שיש בזה אמת.

לרוב הנשים הצירים אכן מסבות תחושות בלתי נעימות עד כדי כאב ועקה לא מועטה, ולכן סוגיה זו מהווה את עיקר הפחד לקראת הלידה ועיסוק לא מבוטל בניסיון להתמודד איתם בדרך כזו או אחרת על מנת לחוות את הלידה עם כמה שפחות כאב.

עם זאת, אני מזמינה אותך להתלוות אלי בשורות הבאות לתגלית קצת מעניינת - ואולי מהפכנית - בהקשר זה.

נתחיל בחישוב מתמטי פשוט

ניקח לדוגמא שעת לידה יחסית מאתגרת כאשר יש לנו למשל כל 3 דקות ציר שאורך דקה (דקה ציר שלאחריו יש לנו 2 דקות הפסקה).

כלומר שבתוך 60 דקות, יש לנו במצטבר:

20 דקות של צירים

40 דקות הפסקה

אז בצירים כמובן שלרוב לא נעים.

אבל מה קורה במשך הזמן ביניהם? מהי התחושה בין ציר לציר?

התגלית המפתיעה

והתשובה המפתיעה היא - תחושת עונג.

כן – עונג ממש.

בין ציר לציר מופרשים כמויות אדירות של אנדורפינים, הורמונים שמביאים לנו תחושת אופוריה חזקה.

לצורך הדוגמא, תזכרי פעם שסבלת מכאב בטן (בעקבות עצירות או קלקול קיבה למשל) ואחרי שהצלחת להשתחרר, תנסי לחוש רגע בזיכרון שלך את התחושה המיוחדת הזו שמתלווה ממש ברגעים העוקבים אחרי הכאב בטן.

האם זו תחושה נייטרלית? לא.

זו תחושה נעימה מאוד. אמנם קצרה אך נעימה.

ובלידה נחוש אותה פי כמה ולעיתים מאוד קרובות.

מה באמת קורה בגוף?

כאשר הציר מסתיים, הגוף מפעיל מנגנון הישרדות מתוחכם:

מופרשים אנדורפינים - משככי הכאב הטבעיים שלנו, שיכולים להיות עוצמתיים מאוד וזורמים בכמויות גדולות, אוקסיטוצין - הורמון האהבה והחיבור שעולה בהדרגה וגם הורמונים נוספים שיוצרים תחושת רוגע עמוק ורווחה

בורא עולם תכנן את זה בחכמה מושלמת

למה הקב"ה ברא מנגנון כזה? כדי שנוכל להמשיך בתהליך הלידה המדהים, אבל גם כדי שנחוש שמחה אמיתית בדרך.

ההפוגות הן הרבה יותר מסתם "הפסקה" מהכאב. הן זמן מתנה אמיתי שהקב"ה נתן לנו.

זמן שבו:

• הרחם מקבל חמצן טרי ומתחזק

• השליה מתמלאת בכל הטוב שהתינוק צריך

• את מקבלת הזדמנות להתחבר שוב לכוח הפנימי שלך

• הגוף מתכונן ברוך הוא לציר הבא

בואי נרחיב את החישוב

במשך לידה ממוצעת של 8 שעות:

צירים (בממוצע): 2.5 שעות הפוגות: 5.5 שעות

במשך לידה ארוכה של 15 שעות:

צירים (בממוצע): 4 שעות הפוגות: 11 שעות

אז אם נחזור לחישוב שלנו, בעצם נוכל לאמר שמבחינה אובייקטיבית לחלוטין, רוב הלידה היא תענוג.

וזה מורגש בין הצירים - באותן ההפוגות המיוחדות והחשובות כל כך, באותן ההפסקות בהן הרחם מרפה.

אבל יש כאן עוד משהו עמוק יותר...

למה זה כל כך חשוב להבין?

1. שינוי התפיסה של הלידה

כשאת יודעת שרוב הזמן את בעצם חווה משהו נפלא, זה משנה לחלוטין את הגישה ללידה. את לא הולכת לאירוע מפחיד - את הולכת לחוויה מעורבת שמכילה גם אתגר וגם הרבה יופי.

2. הכנה נפשית נכונה

במקום להתכונן רק למשהו קשה, את מתכוננת גם ליהנות מהרגעים המיוחדים האלה. זה נותן לך סיבה להתרגש ולחכות בכיליון עיניים לכל הפוגה.

3. ניצול מיטבי של הזמן הזה

כשאת מבינה כמה הרגעים האלה יקרים, את לומדת להשתמש בהם כמו שצריך - לא בתור זמן להתכונן לקושי הבא, אלא בתור רגעי מתנה אמיתיים.

מה עושות נשים שחוות לידות יפות?

אחרי שנים של ליווי לידות, אני רואה דפוס יפה:

הנשים שחוות לידות הכי מיוחדות הן אלה שמצליחות באמת לחיות את ההפוגות במלואן.

הן לא מבלות את הזמן בדאגה מהציר הבא - הן שמחות וגאות במה שקורה איתן עכשיו.

הן נושמות עמוק ובמלואן, הן מחייכות ואפילו צוחקות, הן מרגישות מחוברות לכל מי שסביבן, הן מלאות גאווה על מה שהן עושות, והן מרגישות מוכנות ומלאות אנרגיה לציר הבא.

כלים מעשיים לניצול ההפוגות

טכניקת ה"איפוס מהיר" (60 שניות):

1. נשימה עמוקה - 3 נשימות איטיות מהבטן

2. זיכרון טוב - חזרי על משפט חיובי ("אני עושה את זה נהדר")

3. חיבור לתינוק - תני יד על הבטן ותרגישי אותו

4. הכנה לציר הבא - "אני מוכנה, אני חזקה"

טכניקת ה"עוגן החיובי":

בזמן ההפוגה, תזכרי את עצמך:

• "רוב הזמן אני נהנית"

• "זה הזמן שלי לטעון אנרגיה"

• "הגוף שלי יודע בדיוק מה לעשות"

• "כל ציר מקרב אותי אליו"

המתנה הנוספת - הזיכרון

יש עוד נתון מדהים: המוח שלנו זוכר טוב יותר את הרגעים החיוביים והעוצמתיים.

זו הסיבה שנשים רבות זוכרות את הלידה כחוויה יפה ומעצימה, למרות הכאב.

הן זוכרות את:

• הרגע שפגשו את התינוק

• התחושה של כוח וגאווה

• החיבור העמוק לגוף שלהן

• האופוריה של ההפוגות

אם את לקראת לידה, קחי את זה איתך שזה יהיה לך לעוגן

רוב הלידה שלך תהיה תענוג אמיתי.

באותן ההפסקות בהן הרחם מרפה, תפקידך:

לנשום - עמוק ומלא, למלא שוב את הרזרבה השלייתית כדי שיהיה שוב חמצן לעובר לקראת הציר הבא

להירגע - לתת לגוף להתאפס ולהתכונן

להתחבר - לתינוק, לבן הזוג, לכוח הפנימי שלך

ופשוט להנות - להתענג על המסע המדהים שאת באמצע לחוות יד ביד עם בורא עולם

הלידה שלך תהיה ייחודית לך. יהיו צירים מאתגרים - וזה חלק מהתהליך הטבעי והמופלא הזה.

אבל עכשיו את יודעת את הסוד: רוב הזמן את תהיי בעונג.

והעונג הזה הוא לא משהו שקורה לך במקרה - זה מתנה שהטבע נתן לך, כדי שתוכלי לעבור את אחד הרגעים הכי מדהימים בחיים שלך.

תני לעצמך להנות מהמסע. את ראויה לכל רגע של השמחה הזו.

נהנית מהמאמר?

אל תשכחי לשתף, לעשות לייק ולהשאיר תגובה!!!

זה הכח שלנו:)